סיפר הגאון הראשון לציון רבי אליהו בקשי דורון שליט"א:
באחד הימים הגעתי אל ביתו של מרן מאור ישראל זצוק"ל לצורך עניין מסוים, למחרת אותו יום היה צריך מרן זיע"א לעבור צנתור. יש לציין, כי באותם ימים לא הטיפול נפוץ כמו היום, ומשום כך החשש מפני הצנתור היה גדול מאוד.
כשנכנסתי אל הקודש פנימה שמעתי שמרן מבקש שיקראו אליו את הפרופסור, ראש המחלקה, ואני בשומעי זאת נחרדתי שמא נוצרה בעיה רפואית כל שהיא אצל מרן זיע"א.
והנה כשהגיע הפרופסור, נפתרה התעלומה.
מרן זיע"א קרצה לברר מפיו עניין רפואי הלכתי: האם יולדת מסוגלת לצום בתוך שלשה ימים מעת הלידה?… והפרופסור נקרא לחוות את דעתו המקצועית בטרם שמרן זיע"א יכריע את ההלכה.
זהו עולמו של מרן זצוק"ל – ד' אמות של הלכה צרופה, למחר הוא צריך לעבור צנתור, והיום מה שמטריד את מחשבתו הוא נידון הלכתי…
(משוש תבל).
