עובדות רבות ידועות על בחורים שמרן הכניסם לישיבות, ונטע בהם את חשקת התורה, והמציא להם חן וחסד ורחמים בעיני ראשי ישיבותיהם. בהקשר לכך מסופר על בחור שמרן ישב עמו ארבע שעות לשכנע אותו לחזור לישיבה, וכשהבחין שהבחור כבר אינו מוכן לקבל על עצמו עול תורה, יצא מחדרו כשהוא מבקש שיזמינו לו רופא עקב שחש שהוא מתמוטט.
וכן מסופר עוד, אודות בחור אחד שעזב את הישיבה והחל לעבוד בתור נהג משאית אשפה, וכשנודע זאת למרן נסע עמו יחד לישיבה במשאית האשפה, והחל לדבר על ליבו של ראש הישיבה להחזיר את הבחור למרות שהבחור חלש וצריך הרבה עזרה, "תראה איזה מסירות נפש אני עשיתי כדי להגיע לכאן, גם אתה תעשה מסירות נפש ותקבלו, ותצליח בו"… הפטיר מרן באוזני ראש הישיבה שסירב מתחילה לקבלו, ולשמע דברים נרגשים אלו מיד אימצו וקירבו לליבו.
לימים אותו בחור עלה ונתעלה, וכיום הוא אחד מחשובי הדיינים בירושלים עיר הקודש והמקדש תובב"א.
עתה כשרוצים לאחוז בשולי גלימתו של מרן וללכת בדרכיו, לעשות לו נחת רוח, הרי זה אך ורק על ידי העברת עוד ועוד תינוק וילד, נער ובחור, לחינוך התורני בתלמודי התורה, ועל זה היה בוכה וזועק מרן בכל עת מנהמת לבו, ואין ספק שכל מי שיעשה זאת, מובטח לו שיהיה מרן רבינו הקדוש זצוקללה"ה מליץ יושר בעדו ובעד כל משפחתו ויוסר מביתו כל חולי ומחלה, ויזכה לכל הברכות הכתובות בתורה.
(שלהבת יוסף חי).
