יש נוהגים לומר לשם יחוד קודם עשיית המצווה:

לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם אוֹת יוּ"ד אוֹת הֵ"א בְּאוֹת וָא"ו אוֹת הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֵרוּב תַּבְשִׁילִין שֶׁתִּקְּנוּ חֲזַ"ל לְתַקֵּן אֶת שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן וִיהִי נֹעַם יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

בשעה שמניח העירוב בערב יום טוב יברך:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב.

אחר הברכה יאמר:

בְּדֵין עֵרוּבָא, יְהֵא שָׁרֵי לָנָא לַאֲפוֹיֵי וּלְבַשּׁוֹלֵי וּלְאַטְמוֹנֵי וּלְתַקּוֹנֵי (אם עתיד לשחוט עוף ביו"ט יוסיף: וּלְמִשְׁחַט) וּלְאַדְלוֹקֵי שְׁרַגָּא וּלְמֶעְבַּד כָּל צָרְכָנָא, מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת.

תרגום: בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת.

לכתחלה צריך שיבין מה שאומר, ואם אינו מבין בארמית או בלשון הקודש, יאמר הנוסח הנ"ל בלועזית בשפה שמבין. ולדעת רבים מהפוסקים אין אמירת "בדין עירובא" מעכבת כלל. [ילקוט יוסף מועדים עמוד תצח. הליכות עולם חלק א עמוד שיד].