באחד הימים נודע למרן זיע"א ע"י מנהל תלמוד תורה אודות ילד הלומד בתלמוד תורה שאביו איים כמה וכמה פעמים להוציאו מהתלמוד תורה, ולהעבירו לבית ספר ממלכתי דתי.
אמר לו מרן זצוק"ל: "עכשיו ניסע אליהם!".
כשראה מרן שנהגו הקבוע רבי אברהם שלומי הי"ו אינו בנמצא, שאל את המנהל: "האם יש לך רכב?", ענה המנהל: "כן, אך הוא מיושן ואין זה נאה לכבוד הרב".
חייך מרן ואמר: "מה זה משנה, העיקר שהרכב נוסע, עתה תיקחני אל ביתו של הילד ואשוחח עם אביו!".
נסעו שניהם אל ביתו של אותו ילד, ומרן זיע"א השפיע על אביו מטובו ומנועם אמריו, ולא זז משם עד אשר שיכנע אותו להשאיר את בנו במסגרת תורנית של תלמוד תורה.
(משוש תבל).