מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.
השבוע המאמר עוסק בנושא: האם כהן יכול לישא כפיו בחדר אחר במקום שיש עשרה?
בס"ד, ז' טבת תשפ"א, 480-2/פ"א
לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה יעקב ישראלוב נ"י
שלום רב,
לשאלתו אודות כהן שנמצא בעזרת נשים, ויש בעזרת הנשים עשרה מתפללים, אך אין הם מתפללים בנפרד אלא כולם מקשיבים לש"צ שנמצא בבהכ"נ, ושואל האם הכהן שנמצא בעזרת נשים יכול לישא כפיו שם כיון שיש שם עשרה מתפללים בעזרת נשים.
הנה במשנה פסחים (פה:) שנינו גבי קרבן פסח, אבר שיצא מקצתו וכו', מן האגף ולפנים הרי הוא כלפנים, מן האגף ולחוץ כלחוץ. ובגמ' שם אמרו, אמר רב יהודה אמר רב, וכן לתפלה. ופליגא דרבי יהושע בן לוי, דאמר ריב"ל, אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים. ופרש"י, העומד מן האגף ולפנים מצטרף לעשרה, והעומד חוץ לפתח אין מצטרף. ע"כ. ולדבריו, לרבי יהושע בן לוי אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת ומצטרפים למנין.
אך בגמ' עירובין (צב.) שנינו, חצר גדולה שנפרצה לקטנה, גדולה מותרת וקטנה אסורה, מפני שהיא כפתחה של גדולה. ובגמ', יתיב רבה ורבי זירא ורבה בר רב חנן, ויתיב אביי גבייהו ויתבי וקאמרי, ש"מ ממתניתין דיורי גדולה בקטנה ואין דיורי קטנה בגדולה. ופרש"י, דיורי גדולה מושלין בדיורי קטנה, ואין דיורי קטנה מושלין בגדולה. ועוד אמרו שם (צב:), צבור בגדולה וש"צ בקטנה, יוצאים י"ח. צבור בקטנה וש"צ בגדולה, אין יוצאין י"ח. תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצטרפין. אבל בהיפך אינם מצטרפים.
ומכח זה התוס' שם חלקו על רש"י, שהרי משמע מהסוגיא דהלכה כריב"ל דאפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת. ולכן פי' ר"י דבפסחים איירי לענין היחיד שעונה לקדיש ולקדושה ויהא שמה רבה. דס"ל לרבי יהושע בן לוי שיכול לענות אפי' אם יש מחיצה של ברזל מפסקת. אבל לרבי יהודה מפסקת, ואינו עונה עמהם, דכי היכי שאינו מצטרף למנין ה"ה דלא נפיק י"ח. ע"ש.
והיוצא מדברי התוס' דגם אם חמשה בגדולה וחמשה בקטנה אין מצטרפין, והא דנקט בסיפא תשעה בקטנה, אגב רישא נקט הכי. אבל ה"ה לחמשה וחמשה. אולם אם היו עשרה במקום אחד, ואומרים קדיש או קדושה, אפי' מי שאינו עמהם נמצא ברשות אחרת, יכול לענות אחריהם אמן. וד"ז מובא גם בתוס' (ר"ה כז:). ובתוס' סוטה (לט.), דלענין ברכת כהנים מתוך שמוציא בני הגדולה, יוציא גם העומד אחר המחיצה, דכלפי אבינו שבשמים לא תלי בהפסקת מחיצה. ע"כ. וכך כותבים עוד ראשונים, הר"ן בתחלת ר"ה, המרדכי, הרשב"א בתשו' ח"ג (סי' רפו), הראב"ד.
וכך מבואר במאירי שם, דמאי דאמרי' דיחיד מצטרף לעשרה, ה"מ בשנפרץ הגדול לקטן במלואו, דהיינו שהחצר הקטנה אינה מובדלת מתוכה מן הגדולה כלל, וכל העומד בקטנה רואה כאילו הוא חלק מן הגדולה, אלא שהגדולה יתירה על הקטנה, ולכך אמרי' שכל שהמיעוט נמצא בקטנה מצטרף לגדולה וחשיב כרגלי הגדולה. אבל אם הקטנה לא נפרצה במילואה לגדולה, אלא שיש לה גיפופין, וכן שאין הפירצה יותר מעשר, וכ"ש אם לא נפרצה כלל, אלא שהיא פתוחה לה, כל אחת רשות לעצמה ואין שום צירוף מזו לזו. ע"כ. וכ"ה בטור (בסי' נה). דצריך שיהיו כולם במקום אחד וש"צ עמהם, ורק העומד תוך הפתח מן המשקוף ולפנים מצטרף עמהם, ועיין בשו"ת הרדב"ז ח"ב (סי' תרנ).
ומבואר, שכל שעומד בחדר אחר, אפי' חדר קטן המתבטל כלפי החדר הגדול, כל שלא נפרץ החדר הקטן לגדול, אין היחיד העומד שם מצטרף למנין עם אלו הנמצאים בחדר הגדול.
וז"ל מרן בש"ע (סי' נה סעיף יח): אם קצת העשרה בביהכ"נ, וקצתם בעזרה, אינם מצטרפים. ע"כ. והנה מרן לא קאי אלא לענין צירוף לעשרה, אבל לא קאי לענין תפלה בצבור. ובאמת שהצל"ח ברכות (ח.) נסתפק בכיו"ב, אם זה נחשב כעומד בביהכ"נ, או דילמא אף דנחשב מתפלל עם הצבור, מ"מ אינו נחשב נכנס לביהכ"נ. ולצורך אדם חלוש שקשה עליו הטורח דדוחקא דציבורא אפשר להקל. ובמשנ"ב (סי' נה ס"ק נח) ה"ד הח"א שכתב, דכשיש בית ולפנים הימנו חדר, והחדר ההוא אינו פרוץ במילואו, המתפלל שם כאילו מתפלל ביחידי, ורק קדיש וקדושה יכול לענות, כדלקמן בסעי' כ'. ובתשובת הרדב"ז (סי' תרנ) מצאתי שכתב, דזה דוקא לענין צירוף, אבל שיהיה כמתפלל עם הצבור, אם אין לחדר פתח אחר רק דוקא דרך הבית הגדול, חשיב כמתפלל עם הצבור. ע"כ. ומבואר, דדוקא אם אין לחדר פתח רק דרך הבית הגדול, בזה חשיב כתפלה בצבור, הלא"ה אף שרשאי לענות קדיש וקדושה, א"ז בכלל תפלה בצבור. כי לענין תפלה בצבור בעי' שיהיה יחד עם הצבור במקום אחד, שאז תפלתו מתקבלת. והמתפלל בחדר הסמוך לביהכ"נ דרגתו כדרגת מי שאינו יכול להתפלל עם הצבור ממש, ומתפלל בשעה שהצבור מתפללין, דא"ז כתפלה בצבור ממש. וכן מבואר עוד מדברי המשנ"ב (סי' נה ס"ק נב) שכתב, דפשוט דהעומדים בעזרת נשים ובמחיצה המפסקת יש חלון ומראה להם פניו משם, מצטרף עמהם לעשרה, וכ"ש דאם יש בלעדו עשרה נחשב תפלה בצבור עי"ז. וע"כ כיון שיש עשרה בבהכ"נ, יש עשרה גם בעזרת נשים, נחשב כתפלה בציבור.
ולגבי נשיאת כפים ירד לבהכ"נ, דיש מהאחרונים שחולקין על עיקר הדין וסוברים דענינינו אינו דומה כלל לזימון. ומבואר דדוקא במראה פניו להם דרך החלון, דכיון שמצטרף עמהם לעשרה חשיבא תפלתו לתפלה בצבור. הלא"ה אין זה נחשב כתפלה בצבור. וכל שכן לענין ברכה.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל