במסגרת "מפעל הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י הארגון, התחלנו ללמוד את הספר הליכות עולם חלק ה'. ובע"ה מידי יום נעלה כאן לאתר את הלימוד של אותו היום.
למעוניינים לקבל את הלימוד מידי יום למייל, ניתן להירשם ע"י לחיצה על הקישור הזה.
הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ה, פרשת ויקרא – הלכות ראש חודש, הלכות א-ד
א. נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חודש. והוא מנהג טוב. אבל לא נהגו לאסור עליהן כל מלאכה, אלא רק מלאכת טויה וכדומה. וכל מה שלא נהגו לאסור, מותר. וכן מותר להן לסרוג ולתפור לצורך בני ביתם, ללא קבלת שכר, וכן לכבס במכונת כביסה שאין בה טורח. והעובדות והעוסקות במלאכה לצורך פרנסתן, שאם לא יעבדו בראש חודש, יפסידו פרנסתן, מותר להן לעבוד בראש חודש.
ב. אסור לכוף את אשתו לעשות מלאכה בראש חודש, אפילו במקום שנהגו הנשים לעשות מלאכה בראש חודש. ואפילו משרתת יהודיה אם רצתה להמנע מלעשות מלאכה בראש חודש אין לכופה, זולת בישול ואפיה ושאר צרכי הבית.
ג. אף על פי שמנהג טוב להתענות בערב ראש חודש קודם המולד, וכן בערב ראש השנה, כשהוא אדם בריא ויכול לסבול התענית, מכל מקום תלמיד חכם או מלמד תינוקות לא יתענו, שלא יהיו ממעטים במלאכת שמים, ואפילו פקיד ושכיר לא יתענה לפי שממעט ממלאכת בעל הבית. זולת תענית צבור שמתענים על כל צרה שלא תבוא, או תעניות הכתובים במקרא, שהם, צום הרביעי (י"ז בתמוז), וצום החמישי (תשעה באב), וצום השביעי (צום גדליה), וצום העשירי (עשרה בטבת), שלא יפרשו מן הצבור.
ד. מי שנהג להתענות בכל ערב ראש חודש, ולא אמר בלי נדר, ומרגיש חולשה, וברצונו לעשות התרה על שלא אמר בלי נדר, ולהפסיק את מנהגו להתענות, רשאי לעשות ההתרה אפילו באמצע החודש, ואף על פי שאין מתירין את הנדר עד שיחול, כאן שהוא רק מנהג, והאיסור, על מי שנהג להתענות, לבטל מנהגו, אינו אלא מדרבנן, רשאים להתירו מיד כשירצה להפסיק את מנהגו.
לקבלת הלימוד מידי יום למייל, ולהרשמה למפעל, לחץ כאן
להקדשת הלימוד, לחץ כאן
