בסייעתא דשמיא נתחיל במדור זה ללמד ולכתוב על כל נושא הגרפולוגיה מידי שבוע, היום נעסוק בכמה נקודות ראשוניות וחשובות:
א. המילה גרפולוגיה מתחלקת לשני מילים "גרפו" שפירושה כתב, ו"לוגיה" שפירושה למידה.
ב. אומנם גרפולוגיה נשמעת כמידע ששייך רק לחכמה היוונית, אבל כבר מובא בכמה מקומות בש"ס שיש משמעות בכתב כלפי הכותב. המקור הראשון והידוע הוא מה שמובא בגמ' במסכת שבת (דף קה.) "אנא נפשי כתיבת יהבית". דהיינו, אני נתתי את נפשי בכתב. זהו הרעיון בגרפולוגיה – הכתב מגיע מהנפש של האדם, ולכן אין כתב דומה לחברו. כמו שאין הפרצופים דומים ואין המחשבות דומות.
מקור נוסף מובא במהר"ל על הגמ' במסכת מגילה (דף י:) והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה', שם – זה הכתב. וביאר המהר"ל שהכתב מראה על סוג המדינה ועל אופייה. ובאמת לכן יש הרבה דברים שמסתדרים בהבדילי התנהגויות בין מדינות ובהמשך נביא כמה מההבדלים.
ג. כמו שהובא קודם לכן, הכתב מגיע מהנפש, אך נוכל להסביר יותר שהכתב הוא ראי השכל, המחשבה והרגשות של האדם, ומזה נוכל להקיש גם לאירועי האדם, כי כאשר אדם עובר אירוע שמצליח ליצור בו רושם, אזי נוכל לראות באותו האדם התנהגויות ומחשבות אחרות. זה יכול להתבטא חלילה במחלות שעברו על האדם לא עלינו ולא על אף אחד מעם ישראל. אומנם תחום הגרפולוגיה ברפואה פחות מתקדם מאשר תחום האישיות.
ד. יש גם מושג בגרפולוגיה שנקרא "גרפותרפיה", שמשמעותה "גרפו" – כתב, "תרפיה" – רפואה, ולכן ישנם שמשתמשים בכתב לרפא אנשים ע"י שיכתבו בצורה מסוימת.
כמו שהזכרנו, אופי המדינה נראה בכתב, וגם הכתב הוא מרפא לפעמים. כך ניתן לראות בהתנהגות בהרבה מדינות שכותבים באנגלית כשפת המקום, ושם היחס לחברה הוא יותר נראה כאדיב, והוא משום שצורת הכתיבה שלהם גורמת לעניין. צורת הכתיבה שלהם היא יותר לכיוון החברה, מה שאין כן בכתב עגול שלנו, שהוא כל הזמן חוזר לכיוון ה"אני". וביתר ביאור: כאשר הכותב את צורת האות מכוון כתיבתו לכיוון המשך הכתב, פירושו שהוא מעוניין לתת לחברה מעצמו, אבל כאשר הכותב את האות מתחיל מהצד החיצוני ופונה לכיוון תחילת הכתב, משמעותו :לתת לעצמי.
נתראה שוב בעזרת ה' בשבוע הבא.