השבוע ניגע באחד המפריעים הגדולים בחיי הנישואין: גילוי החסרונות בבן הזוג.
בתקופת האירוסין החתן והכלה נוטים להתמקד במכנה המשותף שביניהם, לראות רק את הטוב שיש בשני, לאחר הנישואין פתאום מתחילים לגלות את החסרונות שיש לשני, וזה מפריע מאוד, מדוע הוא כזה? לא חלמתי שהיא כזאת, אולי זה בכלל מקח טעות, וכדומה.
איך מתגברים על הבעיה?
ננסה לעלות מס' נקודות:
א. לכל אחד מאיתנו יש חסרונות, אין אדם מושלם. ה' ברא אותנו עם חסרונות כדי שנוכל לעבוד עליהם ולתקן את עצמנו, וזוהי עבודת חיים. בינתיים אנחנו חיים עם החסרונות שלנו, ומסתדרים איתם די טוב, רק עם החסרונות של בן הזוג אנחנו לא מסכימים להסתדר, ואנו רוצים שיתקן את עצמו הרבה יותר מהר מאשר אנו מוכנים לתקן את עצמינו. חז"ל כבר הורו: קשוט עצמך תחילה ואח"כ קשוט אחרים.
ב. כידוע מחז"ל שאיש ואשה נבראו כנשמה אחת והקב"ה פיצל אותם לשני גופים, ולכן אנחנו צריכים להסתכל על האיש והאשה כיחידה אחת, לזה יש מעלות שאין לזו, ולזו יש מעלות שאין לזה, וע"י שכל אחד תורם את המעלות שלו לבית נוצר בית שלם כמו פאזל שלכל חלק יש צורה אחרת, ועל ידי צירוף כל החלקים יחד נוצרת תמונה מושלמת, אם לשני בני הזוג היו את אותם חסרונות היה חסר את החלק הזה בבית, ולכן צריך להביט אל כל המעלות והחסרונות כרכוש משותף שכל אחד תורם את חלקו ומשלים את החסר לבן זוג לתמונה מושלמת.
ג. אפשר גם להסתכל על החסרונות בתור ניסיון. ה' מנסה אותי לראות אם אני יודע למצוא את הטוב והיפה בבן הזוג ולבנות על הבסיס הזה בנין של אהבה הערכה וכבוד, או שאני מעדיף להתמקד ברע ובחסר, ולשדר אכזבה שהורסת ומכלה כל חלקה טובה.
ה' הטוב יעזור לנו לעמוד בניסיונות ולזכות לבתים שהשכינה שרויה בהם. אכי"ר.
נכתב ע"י הרב ישי מצגר – מדריך חתנים ויועץ זוגי