הלב כמעט קטן היה מלהכיל את המטען, עוד מעט תפתח הדלת והוא ימצא את עצמו עומד מול רבו, ההתרגשות היתה מהולה באימה ויראה. ולפתע שם לב שהוא כבר שם, מול העיניים היוקדות הרחימאיות של רבו, "השרף" מקוצק – – –

חומת הלב נפרצה וסכר הדמעות החמות קרס באחת, הן לשם מה עשה את הדרך הארוכה לכאן, להתכבד בחתיכת שיריים? לא ולא, כאב הוא בכל לבו על הטרדות הרבות בהן הוא מסובב, אלו אינן משאירות אותו עם זמן מה בו יוכל להתפנות ללמוד תורה כדבעי. הוא לא יניח לרבי עד שיבטיח לו שיפטר מטרדותיו ויוכל להתעלות כראוי.

עיני השרף נעצמו לרגע ואחר נתקעו בו בשניה ופטרו אותו באמירה קצרה ושנונה שאמרה הכל. "יש משנה אחת במסכת אבות, שמדברת על הצרה שלך" אמר הרבי "'אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה', פירוש הדבר: אל תאמר, יקר שלי, "לכשאפנה" – כשאהיה ברוגע, "אשנה" – אלמד תורה, "שמא לא תפנה" – שמא חפץ הקב"ה שלימודך יהיה דווקא במצב של "לא תפנה"…
*****

אין ספק שהשעה הגדולה ביותר של הכהן הגדול היתה אותה שעה בה זכה להיכנס לתוככי קודש הקודשים. ההתעלות הרוחנית שהיתה לו שם בלתי ניתנת לשיעור.
תארו לכם את הכהן הגדול עומד לו בסתם יום של חול, של שבט או של אייר, ולבו לפתע מתמלא בכיסופין עצומים להתייחד עם קונו בתפילה קצרה בקודש הקודשים. שקוע בשרעפים הוא מתחיל לפסוע מבלי משים אל עבר המקום, פשוט רגליו נושאות אותו.

לפתע הוא חש בזוג ידים התופסות אותו בחזקה, משהסתובב פוגש הוא בפניו החיוורות של הסגן הקורא לאוזניו בקול ניחר: "אישי כהן גדול! שמור על נפשך! 'ואל יבוא בכל עת אל הקודש… ולא ימות!!!'" – – –
*****

רצינו כבר לחזור לבית הכנסת ולהתפלל בישוב הדעת, בספסל החום הנושא את השם שלנו, אותו אנו מכירים מזה שנים, רצינו להתחיל את הזמן עם החברותא האהוב ועם הטעם המתקתק של תחילת זמן חדש, רצינו מעט יותר זמן של שקט לעצמינו, שנוכל כבר להעלות על הכתב את החידוש הנפלא שחידשנו אתמול.
אבל כנראה לא כך הקב"ה רוצה אותנו כעת.

ה' רוצה אותנו בדיוק כמו שאנחנו עכשיו, קטנים, קצת עצבניים ולא מתרגשים, לא מספיק מבינים מה הוא רוצה מאיתנו, עם משכורת מקוצצת והמולת ילדים חמודים ברקע שגם אטמי אוזנים אינם יכולים להם, לא מספיק יכולים ומצליחים לנצל את הזמן עם המצב המיוחד הזה, לא מספיק…. השלימו את החסר.
זה בדיוק מה שהוא רוצה!

את מי אנחנו עובדים? אותו או את השאיפות שלנו? אותו או את התדמית / הזהות עטופת ההילה שיצרנו לעצמנו בכוח הדמיון היצירתי שלנו?
זו עבודת ה' אמיתית.

שלכם באהבה,
שבת שלום!
לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות" – יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים