היום כו סיון: יום פטירת התנא יונתן בן עוזיאל זיע"א היה תנא בדור הראשון לתנאים, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני. חיבר את "תרגום יונתן", תרגום הנביאים לארמית. רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.

תולדות חייו ומורשתו

התנא יונתן בן עוזיאל היה אחד מתלמידיו הגדולים ביותר של הלל הזקן. במקורות השונים ניתן לראות את שמו בלבד, ללא התואר "רב" או "רבי". הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי מדובר על אדם גדול, אשר מעלתו עולה על משמעות התואר. הדבר דומה לכינוי של מורו – הלל הזקן – שגם כן נקרא בשמו בלבד, ללא התואר רב או רבי. ניתן למצוא אזכורים לשמו בין היתר, גם בתלמוד הבבלי אשר מתאר את תלמידיו של הלל הזקן. מעבר לכך, ישנם אזכורים נוספים אשר מספרים למשל כי בזמן שיונתן בן עוזיאל היה עסוק בלימוד תורה, כל מלאכי השרת היו נאספים סביבו על מנת לשמוע את לימודיו הנעלים. מסיבה זו, כל עוף שעבר בשמיים מעליו היה נשרף מיד, כיוון שמלאכי השרת היו מתקבצים סביבו לשמוע את לימודו. לכן לא יכלו העופות לעבור באש המלאכים. סיבה נוספת: שיונתן בן עוזיאל למד את תורתו בשמחה עצומה כל כך, עד כדי כך שהשמחה הזו היתה דומה לשמחה שהיתה במעמד הר סיני, שניתנה התורה באש. לכן מאותה האש, של אהבת תורה יוקדת, נשרפו העופות ממעל.

(מסכת סוכה, דף כח, א)

תרגום יונתן

אחד הנושאים החשובים והידועים ביותר שקשורים ליונתן בן עוזיאל, הוא תרגום יונתן. מדובר על תרגום ספר נביאים לשפה הארמית, אשר הייתה נפוצה בתקופה ההיא בפי העם. בצורה כזו הוא אפשר למעשה לפשוטי העם לגשת לאחד המקורות החשובים ביותר עבור העם היהודי.

ואמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: תרגום של תורה – אונקלוס הגר אמרו מפי רבי אליעזר ורבי יהושע; תרגום של נביאים – יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי, זכריה ומלאכי. ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה: "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם?!". עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר: "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם. גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי, שלא ירבו מחלוקת בישראל". ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים. יצתה בת קול ואמרה לו: "דייך". מאי טעמא? משום דאית ביה קץ משיח.

(תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג, א)

התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. (החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 למניינם) חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.

יש להעיר שהתרגום לתורה שנקרא על שמו אינו ממנו, שכן לא נזכר זה בגמרא הנ"ל, וכ"כ המהרש"א שם. החיד"א בשם הגדולים (ספרים ת אות צו) מביא שיש מוכיחים זאת משינויי הלשון הניכרים בין תרגום יונתן בן עוזיאל לתורה מלנביאים. ר' בנימין מוספיא (מוסף הערוך ערך אשן) מציין כי הערוך מכנה את התרגום על התורה בשם "תרגום ירושלמי". בהגהות מנחם ציון (שם הגדולים אות עד) ציין כי בדפוס ראשון של תרגום יונתן נדפס 'מתורגם מהחכם יונתן בן עוזיאל', מה שמראה שאינו מהתנא אלא מחכם קדמון מימי הגאונים ששמו גם כן יונתן בן עוזיאל, ואולי לכך כינוהו הראשונים 'תרגום יונתן' ללא 'בן עוזיאל'.

דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום

בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה. התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי ברובו, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.

גדולתו

במסכת סוכה נאמר עליו:

תנו רבנן, שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים. גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר (משלי ח, כא) "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא". וכי מאחר שקטן שבכולן כך, גדול שבכולן על אחת כמה. וכמה אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו מיד נשרף.

(מסכת סוכה, דף כח, א).

רש"י כתב בפירושו על קטע זה: "נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו". ובתוספות נאמר: "כל עוף שפורח עליו מיד נשרף, שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש. וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם".

וראה בריטב"א שם בשם הירושלמי שאם הוא כן, הרי רבו גדול ממנו וא"כ אצל רבו אף חוץ לד' אמות היה נשרף.

חלקו הראשון של הציטוט חוזר גם במסכת בבא בתרא, תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלשים מהן ראוים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון, עשרים בינוניים. גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי.

(בבא בתרא, דף קלד, א)

בגמרא (בבא בתרא קלג, ב) מסופר: מעשה באדם אחד שלא היו בניו נוהגין כשורה, עמד וכתב נכסיו ליונתן בן עוזיאל. מה עשה יונתן בן עוזיאל? מכר שליש, והקדיש שליש, והחזיר לבניו שליש. בא עליו שמאי במקלו ותרמילו (רשב"ם: כלומר להתווכח עמו על שעבר דברי המת, שנתכוון לתת לו על מנת שלא יהנו בניו מנכסיו). אמר לו: שמאי, אם אתה יכול להוציא את מה שמכרתי ומה שהקדשתי, אתה יכול להוציא מה שהחזרתי, אם לאו – אי אתה יכול להוציא מה שהחזרתי. אמר: הטיח עלי בן עוזיאל, הטיח עלי בן עוזיאל (רשב"ם: השיבני דרך בזיון, ונצחני).

מצבתו

על פי המסורת, שמופיעה בכתב לראשונה ב"מגילת אביתר" (מסוף המאה ה-11,למיניינם) מצוי קברו של יונתן בן עוזיאל בעמוקה.

נהוג לעלות אל קברו בראשי חודשים, באמצע החודש וב־כ"ו בסיון (יום פטירתו), אך ניתן למצוא שם עולי רגל כל ימות השנה. מנהג שהחל בשנת ה'שס"א – ה'שס"ב בערך הוא לבקש על קברו זרע בר קיימא, פרנסה טובה, נחת מהילדים, בריאות טובה, זיווג הגון וזוגיות טובה. מקור המנהג אינו ברור.

קיימת טענה נפוצה שיונתן בן עוזיאל היה רווק או חשוך ילדים, ולפיכך אנשים אמרו שעלייה לקברו מהווה סגולה לאנשים עם בעיה דומה, אך במקורות חז"ל אין זכר לקביעה זו.

איך יודעים שזהו אכן קברו של יונתן בן עוזיאל?

ישנם מספר מקורות לנושא, לפניכם חלק מהם:

א. "באנו לכפר (עמינו) [עמיקו] ומצאנו שם קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו אילן גדול. והישמעאלים מביאין עליו שמן ומדליקים נר לכבודו, גם נודרים שם נדרים לכבודו". [מסע דפלסטינא].

ב. "עמוקא, ושם יונתן בן עוזיאל  תחת אילן גדול ונאה, לא ראיתי כמוהו" [תוצאות ארץ ישראל].

ג. "בעמוקה ר' יונתן בן עוזיאל בעל התרגום הירושלמי, וכל עוף שהיה פורח עליו נשרף, ועליו ציון יפה עד מאד אבני גזית, והוא בנין חדש נתעסק בבניינו ונשתדל הרב ר' שם טוב גאון זלה"ה הספרדי ממדינת שוריא עם הלועזים הנכבדים שהיו מצויין בעיר צפת באותו הזמן, כי היו שם מגדולי ברצלונה ומאנשי ספרד ומצרפת ואשכנז" [כת"י אילן א].

ד. "עמוקא, שם סמוך לכפר  קבר יונתן בן עוזיאל ז"ל ועליו ציון נאה, נחמד למראה" [כת"י מוסקבה].

ה. "באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא – עולים להר גבוה מאד, ואחר כך יורדים בעמק. ושם כפר כששים בתים… וסמוך לכפר יונתן בן עוזיאל, ציון של אבנים בנוי עליו. ואחר כך מרזב גדול של אבנים סביב. ואילן של שירק"ה, לא נמצא כמוהו בעביו וברוחב ענפיו ויופיו" [רבי משה באסולה].

ו. "עמוקה, שם קבור יונתן בן עוזיאל בתחתית ההר, דרומית לכפר, ועליו אבן גדולה בציונו, ואילן גדול בוטם" [איגרת יחוס האבות מאלמוני; בשינויים קלים: יחוס הצדיקים].

ז. "בעמוקא יונתן בן עזיאל חוץ לכפר בגבעה ועליו ציון אבן גזית עשוי כמו סולם" [אלו יחוסי הצדיקים ז"ל וציונם].

ח. "ומשם [מר' פנחס בן יאיר] לר' יוסי הגלילי… ומשם ליונתן בן עוזיאל. ומשם חזרתי לצפת להושע בן בארי" [ספר החזיונות לר' חיים ויטאל].

ט. "עמוקה, הוא עמק הנקרא עמוקה, ושמה נקבר יונתן בן עוזיאל בעל התרגום. עוד צדיק אחד הנקרא דמן מוקרס ז"ל, ועליו מצבה, ואילן גדול עם פירות יפים ומתוקים, ונקראת סבריאן" [גלילות ארץ ישראל, כת"י].

י. "עמוקה, שם קבורת יונתן בן עוזיאל, ועליו ציון ואילן סנדיאן גדול". [גלילות ארץ ישראל / איגרת הקודש; שבחי ירושלים; זכרון בירושלים]

יא. "עמוקה, כפר חרב. דרומית לכפר נקבר יונתן בן עוזיאל, ועליו ציון אבני גזית. שני עצים צומחים מתוך הציון, האחד קרוי 'בוטם' והשני 'איידר שאם', וליד הציון עוד עץ גדול וקרוי סנדיין" [ידי משה].

יב. "עמוקה, קרוב אל הכפר קבר יונתן בן עוזיאל, ועליו בנין ציון אבני מחצב נאים, פטורי ציצים פרחים, ועץ גדול נקרא סנדיאן, והוא שריקה, לא נמצא כמוהו ביופיו ועוביו וברוחב ענפיו המשתרעים למרחוק. והוא יוצא מאמצע הציון. הרבה אבנים גדולים תולין בין הענפים אשר חבקו אותן בעת עלותם מן האדמה, והוא פלא גדול" [שערי ירושלים; בשינויים קלים: מבשרת ציון].

יג. "עמוקה, רחוק כחמש שעות מצפון צפת, בעמק ההולך לעיר קדש. שם שתי מערות גדולות והרבה קברים בלתי נודעים, רק קבר בנו של ישעיה הנביא  ויונתן בן עוזיאל" [טוב ירושלים].

גדולים צדיקים במיתתם

"והיה מצל עליו [על ציון רבי יונתן בן עוזיאל] אילן בוטם גדול מאד, מרחוק היה נראה, ושר העיר חתך אותו לבנות לו בית, ותוך שמונה ימים אחרי בנייתו נפל הבית ההוא עליו ועל בניו ועל אשתו ולא נותר מהם אחד. ובני הכפר החזירו עצי האילן אצל קבר הצדיק ז"ל, כי נפל פחדו עליהם" [כת"י מוסקבה].

סגולה לזיווג

על פי המקובל, התנא יונתן בן עוזיאל בעצמו לא נישא עד יום מותו, וזכותו הגדולה עומדת לכל הרווקים והרווקות למצוא את בני זוגם. רבים מגדולי ישראל זי"ע ושליט"א שלחו ושלחו רווקים ורווקות להתפלל על ציון התנא הקדוש בעמוקה.

רבים נוהגים לעלות לציון הקבר המיוחס לו, ליד היישוב עמוקה שבגליל, כדי להתפלל ולעורר על עצמם או על בני משפחתם רחמים לרפואה, פרנסה ועוד. כשמו – כן הוא, האתר ממוקם "עמוק" ונמוך, בינות להרי הגליל.

כאמור – סגולתה המפורסמת ביותר של התפילה במקום הינה על נושא הזיווג.

היו שהמליצו ולרמז על כך את דברי הרש"י במסכת יבמות (יז.) על מחוסרי יחוס שפונים לשם: "כל מי שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם. אמר רבא: והיא עמוקה משאול", ופירש רש"י: "שאין מוצאין אשה פונים והולכים שם – והיא עמוקה".

מדי שנה פוקדים את הציון אלפי רווקים ורווקות אשר מתקשים למצוא את זיווגם ומגיעים למקום מכל רחבי העולם. הם מעתירים בתפילה ובקשה לפני בורא עולם, שבזכות התנא הקדוש ישלח להם ישועה וימצאו את בני זוגם. סיפורי מופת רבים מסופרים על אנשים שהתקשו למצוא את זיווגם ובתוך השנה שלאחר תפילתם בעמוקה זכו להינשא ולבנות את ביתם.

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
הדליקו נר לכבוד ולע"נ התנא יונתן בן עוזיאל זיע"א ותזכו לישועות אמן.