מידי שבוע אתר "המרכז למורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מנהיג הדור מרן הראשון לציון הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעל ה"ילקוט יוסף" ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא:

בימינו שהכהנים מכסים את עצמם בטלית בברכת כהנים, אם יש איסור להסתכל בהם?

והאם מי שדיבר אחרי מים אחרונים צריך לחזור וליטול?

>> תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏כ"ד אדר ב' תשפ"ד, 1269-2/פ"ד

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה חיים אזנקוט נ"י

שלום רב,

מה ששאל כיום שהכהנים מכסים את עצמם בטלית בשעת ברכת כהנים, האם יש איסור להסתכל בהם.

מובא בש"ע (סי' קכח סעיף כג) בשעה שהכהנים מברכים, העם לא יביטו ואל יסיחו דעתם, אלא יהיו עיניהם כלפי מטה כמו שעומד בתפילה. והסביר הפרישה (אות לב), שהכוונה שהכהנים לא יסיחו דעתם. והב"י כתב, דק"ו הוא מישראל שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהם מברכים, משום היסח הדעת. וכתב עוד הש"ע, והעם יכוונו לברכה ויהיו פניהם כנגד פני הכהנים, ולא יסתכלו בהם. וכתב העולת תמיד (אות נ'), וליכא למימר דהא דאסור להסתכל בכהנים משום הא דאמרינן (חגיגה טז.) המסתכל בכהנים עיניו כהות, דהא מפרש התם דוקא בזמן שבית המקדש קיים שעומדים על דוכנם ומברכים את העם בשם המפורש, אלא הטעם משום היסח הדעת. כ"כ הב"י משום התוס', וכתב המג"א (שם ס"ק לה), ועיין סי' רכט, דמשמע דלשון להסתכל משמע להסתכל הרבה אסור, אבל בראיה בעלמא לא מיתסר, אך נוהגים שלא לראות כלל, ואפשר דעבדינן זכר למקדש, דהתם אפי' ראיה בעלמא אסורה משום כבוד השכינה. עכ"ל.

וכתב בכף החיים (אות קמ), מיהו בזוהר משמע דגם בזה"ז אסור להסתכל בכהנים משום כבוד השכינה השורה על ידם, והאצבעות רומזים אל שם הקדוש, וכתב בהג"ה על כן נהגו לשלשל הטלית על פניהם וידיהם חוץ לטלית, ויש מקומות שידיהם בפנים מן הטלית שלא יסתכלו בהם. ע"כ.

עוד כתב בכף החיים (אות קמג) שכן המנהג בירושלים, ומנהג בית אל לכסות גם את הידים בטלית, וכך נוהגים כיום, ועל כן אין קפידא כ"כ כיום שהידים של הכהנים מכוסות בטלית, ובפרט אם זה רק הבטה בעלמא. ועיין בספר ילקוט יוסף (סי' קכח סעי' סב ובהערה שם).

ומה ששאל מי שדיבר אחר שנטל ידיו למים אחרונים, האם צריך ליטול ידיו שנית.

בספר ילקוט יוסף (סי' קפא סעי' כב בהערה) הבאנו שבמשנ"ב (סי' קפא ס"ק כד) כתב, שצריך להזהר שלא להפסיק אפי' בדברי תורה. ובסי' קעט (סק"א) כתב, אם צריך להפסיק בדבר נחוץ שלא מהענין, או בדיעבד אם הפסיק יטול ידיו שנית שיהיה תיכף לנטילת מים אחרונים ברכה, ובשער הציון שם כתב דלא דייך ליטול ידיו שנית, כיון שלא אכל עוד, וידיו נקיות, והנטילה אינה מועילה ולא מורידה.

ומ"מ בדברים שהם מהענין מותר להפסיק, ומסתבר שבמקום צורך מותר אף לדבר ולבקש שיביאו לו סידור לברכת המזון, או כוס של יין לברך עליו, דמה שאמרו תיכף לנטילה ברכה, י"א דקאי על אכילה שלא יאכל אחר מים אחרונים ואין הוכחה לדיבור, ועי' בתוס' שם.

בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל

מתוך ספר הזכרון השנתי למרן – קובץ בית יוסף תשפ"ה. 

לרכישה לחצו כאן