מידי שבוע אתר "המרכז למורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מנהיג הדור מרן הראשון לציון הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעל ה"ילקוט יוסף" ועוד.
השבוע המאמר עוסק בנושא: עניית אמן אחר ברכת "לישב בסוכה" של הנוהגים לברך כשנכנסים לסוכת חבריהם ומתי חוזרים לצד מזרח בקבלת שבת?
בס"ד, כ"ג אדר ב' תשפ"ד, 1262-2/פ"ד
לכבוד הבחורים החשובים, בנימין כהן ואריה יהודה קורדובה נ"י
שלום רב,
מה ששאלתם אודות מה שמבואר בספר ילקוט יוסף, שאין לספרדי לענות אמן אחד אשכנזי שמברך על ההלל בראש חודש, דאף שלו מותר לברך כדעת רבותיו, מ"מ לגבי הספרדי הוי ברכה לבטלה, וכיו"ב אין לענות אמן אחר אשכנזי שמברך על תפילין של ראש, וכן אשה אשכנזיה המברכת על מצוות עשה שהזמן גרמא. ושואלים מה הדין אם שומע ברכה לישב בסוכה מאשכנזי או תימני שמברכים כשנכנסים לסוכת חבריהם, אע"פ שאינם אוכלים שם, האם יענה אמן.
מבואר בדברי הרמב"ם (פ"ב מהלכות ברכות הט"ו) שכל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא ש"ש לשוא, ואסור לענות אחריו אמן. וכ"פ בש"ע (סי' רטו ס"ד). ואע"פ שכתב בביאור הלכה (ס"ס רטו), שאם א' נוהג לברך כאיזו דעה שלא נדחית לגמרי מן הפוסקים, אע"פ שמן הדין אין השומע חייב לענות אמן, שספק אמן לקולא, מ"מ אין איסור אם עונה אמן. וכיו"ב כתב בשו"ת האלף לך שלמה (או"ח סי' נז). ע"ש. מ"מ שב ואל תעשה עדיף, ולא יענה אמן, הילכך אע"פ שהאשכנזים נוהגים לברך על ההלל בר"ח כדעת ר"ת וסיעתו, מ"מ ספרדי השומע ברכה זו לא יענה אמן אלא בהרהור הלב בלבד, כי הספרדי עושה איסור בעניית האמן, וכן אין לענות אחר נשים המברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, לדידן דנקטינן שאין הנשים רשאיות לברך על מצוות עשה שהז"ג, וכן אין לענות אמן אחר מי שמברך לישב בסוכה ואינו אוכל שם, אחר שמנהגינו כאותם הראשונים דס"ל דיש כאן חשש לברכה לבטלה, וכמ"ש במחזור ויטרי (ס"ס שנט) ועוד ראשונים ואחרונים, וכמ"ש בילקוט יוסף בדיני ישיבה בסוכה (סעי' כה בהערה). ע"ש. ובפרט שהיא ברכה על המצוה שמברך אשר קדשנו במצוותיו וכו', ולא ברכת השבח.
ומה ששאלו בקבלת שבת שמסתובבים לצד מערב, האם בסוף לכה דודי בואי כלה שבת מלכתא יחזור להסתובב לצד מזרח, או רק בסיום מזמור שיר ליום השבת.
ע"פ דעת מרן הש"ע (סי' רסא ס"ד), באמירת מזמור שיר ליום השבת מקבלים את השבת ואסורים בכל המלאכות, ואמירת "בואי כלה" אינה אל הזמנה בעלמא ולא קבלת שבת ממש, וזה עיקר הדין. אבל לפי דעת רבינו האר"י ז"ל קבלת שבת הוא באומרו בואי כלה ואז נאסר בכל המלאכות. ולכתחלה נכון לנהוג כדעת האר"י ז"ל.
וכן הוא המנהג עתה לחוש לכתחלה להחמיר כדעת האר"י ז"ל, ובפרט שמרן הש"ע עצמו כפי הנראה לא אמר פיוט לכה דודי, אבל כל שבעת אמירת בואי כלה חושב בדעתו לקבל השבת, הוי קבלת שבת בזה, וכיון שכל הטעם שהופכים פניהם לצד מערב הוא כדי לצאת לקראת שבת מלכתא, על כן מנהגנו שבסוף בואי כלה שבת מלכתא מחזירים פניהם לצד מזרח.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראלמתוך ספר הזכרון השנתי למרן – קובץ בית יוסף תשפ"ה.