נחלי דמעה אחר מיטתו של הרב פנחס ראובן זצ"ל יו"ר ארגון 'מלכות דוד' וממייסדי ארגון 'הידברות', ראש פעילי תנועת התשובה שהבעיר את ליבותיהם של ישראל, ארגן עצרות התעוררות ענק לזכות את הרבים, ומסר נפשו להשיב לב אבות על בנים.
עולם התורה והתשובה התעטף באבל כבד עם הסתלקותו של מקים עולה של תורה ותשובה, רב הפעלים, איש האשכולות, איש תבונות, אהוב על הבריות, ישר דרך ואמת, יראת ה' הייתה תדיר לנגד עיניו הרב פנחס ראובן זצ"ל, יו"ר ארגון 'מלכות דוד', אשר במיטב שנותיו פעל בעוז וביתר שאת למען פריחתה של תנועת התשובה, והיה מבין הנחשונים הראשונים שהיו חדורי מטרה להשיב לב אבות על בנים ולקרב את הרחוקים עד כלות כוחו, והשיב את נשמתו לבוראו לאחר מחלה קשה והוא בן ס"ו שנים בפטירתו.
מים שאין להם סוף:
רבי פנחס זצ"ל, התקרב למורו ורבו הגה"צ רבי יעקב ישראל לוגאסי שליט"א, עוד בימי נעוריו שגילה בו פוטנציאל עצום של עשיה רוויה במים שאין להם סוף, אך קודם לכן היה קשור במורו ורבו הרה"ג רבי ניסים מלכה שליט"א רב קהילת "היכל מרן" בבני ברק בנו של הדיין הגה"צ רבי שמעון מלכה זצ"ל. רב פנחס ז"ל היה שומע ממנו דרך והכוונה ושיעורי תורה והלכה עד שפרץ דרך במפעלים הרבים שהקים למען זיכוי הרבים.
לפני למעלה משלושים שנה, הוא פתח חנות קטנה למכירת ספרי קודש, וייסד בית דפוס קטן בכדי שיוכל לפעול למען זיכוי הרבים שהיה בנשמת אפו. הוא הפיץ ספרי קודש במחיר השווה לכל נפש, ובתי כנסיות ובתי מדרשיות שקיבלו על עצמם לייסד שיעורים להמון העם, קיבלו ספרים ללא כל תמורה. כמו כן, הפיץ רבבות של ספרי תהילים על מנת לחלקם ללא כל עלות בארץ ובתפוצות, וייסד את ארגון 'מלכות דוד' באמצעותם קיים כנסים ועצרות ב'יד אליהו' ובכל רחבי הארץ.
רבי פנחס נמנה על מייסדי ארגון 'הדברות' שכל שאיפתם הייתה לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
"האריה השואג של עולם התשובה", כך הוא כונה בפי רבים. מים רבים לא יכלו לכבות את האהבה שלו לעם ישראל, ואת רצונו הבוער לזכות את הרבים.
לפני כעשרים שנה, סיפר במוסף 'עונג שבת' של עיתון 'יום ליום' מיסודו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, כיצד מהדפסת חוברות של חיזוק והתעוררות, החל המהפך בתנועת התשובה.
"ההתחלה שלי היתה כשה' יתברך שם אותי בענף הדפוס. היתה לי הזכות לחולל מהפכה של ממש בכל הקשור למחירים של ספרי היסוד, שבעבר היו נמכרים במחירים לא הגיוניים ולא פרופורציונאליים.
כל מה שלמדתי בתחום הדפוס, העברתי בס"ד לתחום של זיכוי הרבים. הדפסה והפצה של חוברות, דיסקים וכדומה היתה כרוכה בעבר בעלויות אסטרונומיות, ובכל השיטות שפיתחנו בתחום הדפוס השתמשנו כדי להוזיל עלויות, ולהגיע לכמה שיותר אנשים. משם התפתחו גם הכנסים וכל השאר".
"מיד אחרי הדפסת החוברות היה ביקוש גדול. החוברות הללו הודפסו במיליוני עותקים, הופצו ברבים ועוררו רבים. יום אחד עלה הרעיון להפיק קלטת-שמע, שבה יופיע התוכן המודפס בחוברות. אך את מי נקליט בקלטת הזו? 'שברנו את הראש' בשאלה הזו, חיפשנו ותרנו אחר אדם מוצלח, שמות עלו וירדו במשך חודש של תהייה, ושם הולם – אין".
"עד שמישהו זרק את שמו של הגאון הרב זמיר כהן בעצמו. מי שהכיר אז את הרב זמיר כהן יודע שהיה זה רעיון נועז. הרב זמיר כהן היה אז אברך נחבא אל הכלים. איש לא ידע מי הוא האדם שהדפיס את החוברות וגם מי שידע – לא שמע ממנו הרצאות ברבים. פנינו אל הרב זמיר כהן, והוא נענה, הסכים לנסות. הוא נכנס לאולפן, והוקלט במסירת ההרצאה 'מאמין ויודע'. הפצנו את הקלטת הזו בעשרות אלפי עותקים, ומאז הכול היסטוריה".
"היה צימאון גדול לתורה, התעוררות רוחנית עצומה. האנשים קולטים את האמת, קולטים שהתקשורת רק מלבה את הסיפורים הללו ומציגה אותם בצורה לא פרופורציונאלית. בכנס שערכנו בפתח תקווה הגיעו כשתים עשרה אלף נשים. ההערכות הן שמתוכן היו למעלה מחמשת אלפים נשים חילוניות! שמונה מאות נשים מתוכן קיבלו עליהן טהרת המשפחה. אתה מבין מה קורה בעם ישראל?
המציאות בשטח מראה שהאנשים אכן מתקרבים ליהדות באהבה, למרות כל ההסתה נגד. מצד שני, אכן יש כח אחד שמכבה הרבה מהקדושה: האינטרנט הפרוץ".
"בעבר, אנשים הגיעו מבית מסורתי ברמה זו או אחרת, וחשו שהם 'על דרך המלך', שהם אינם זקוקים לחיבור אל הדת והתורה. כיום, לעומת זאת, בני הדור הצעיר, אלו הגדלים בניתוק מוחלט, מגיעים ממקומם הרחוק מאוד לשמיעה על יהדותם. אין להם כל דעה על הנושא. הם מגיעים ממקום 'נקי', שמאפשר להם לשמוע, לחשוב ואף ליישם, בלי התנגדויות ורקע קודם. רבים מהם אף מגיעים להבנה שלא תיתכן המשכיות יהודית באורח החיים האנטי-דתי, המנותק, שבו הם עצמם גדלו. שחייבים לחבר את דור ההמשך עם מורשת האבות.
"היום זו גם אינה בושה לומר 'אני בעל בתשובה'. במהלך העשור האחרון אתה שומע על אמנים בעלי תשובה שגם מספרים על זה. זה מעניק סוג של לגיטימציה לכלל הציבור להצהיר בלי בושה על התקרבות, בכל רמה שהיא".
"במחקרים שנערכו, הצעירים הללו חוזרים יותר מהמבוגרים. אנחנו רואים זאת בשטח. זה כתוב בתהילים (פרק ע"ח): 'לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן, בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם'. אתה רואה אנשים מבוגרים, מחללי שבת בפרהסיא, רחוקים לחלוטין מדת ומצוות, והנה בניהם מתעוררים לפתע. חובשים כיפה ולובשים ציצית. מתחילים לשמור מצוות. איך זה קורה? אין הסבר רציונלי".
לא רעב ללחם:
אחת מסמלי פעולותיו לזיכוי הרבים וקירוב לבבות, הם עצרות התשובה וכנסי ההתעוררות שהיה מקיים ב'יד אליהו' בכל רחבי הארץ, בהכוונתו ובעידודו של אביר הרועים מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהיה אוהבו ומקרבו אליו, וממנו שאב את כוחו למען זיכוי ההרים תמיד מעלה על נס את כל פועלו הרם למען זיכוי הרבים.
עד היום מהדהד זעקותיו של רבי פנחס שהיה לוקח את המיקרופון וממעמקי ליבו מכריז על בואו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ללאולם הכינוסים.
וכך סיפר רבי פנחס ראובן: "בעבר היינו צריכים לשכנע את ארגוני קירוב בתועלת הטמונה בעריכת הכנסים והעצרות הגדולות כמו הכנסי נשים שעשינו ב'יד אליהו'. החשיבה היתה שלכאורה, אנחנו לא ממש זקוקים לכנסים האלה. הלא מדובר בנשים שמגיעות להרצאות, ומאזינות או אף צופות בהן מהבית. בשביל מה להוציא כל כך הרבה כסף על עריכת כנס המוני? מה נותן כנס בן כמה שעות מעבר למה שהן מקבלות בבית?
"אבל לאחר כמה כנסים, הארגונים התחילו להבין את העוצמה הטמונה בעריכתם: ביום שלאחר כל כנס הם מקבלים כמות עצומה של פניות, נשים שהכנס טלטל אותן ואת עולמן. בעצם ההגעה לכנס רב משתתפות, רואה כל אחת ואחת כי אינה לבדה, היא חלק ממשהו ענק ועוצמתי, חלק מציבור ענק. זה מחזק ומעצים, זה דוחף לצעדים נוספים. אינספור נשים מתקשרות לומר ש'האירוע הזה שינה לי את החיים'. זה מופלא ויפה.
"בעקבות זאת, משקיעים בארגון הידברות גם בצילום האירוע בצורה המקצועית ביותר, ובשידורו באמצעות אולפן נייד הממוקם באולם עצמו, עבור מי שלא הצליחה או לא יכלה להגיע. זה כולל גם היערכות של אולפן נוסף, שבו מוכנים קטעי קישור, והשלמה של תוכן חלופי לחלקים מהערב, כגון בעת שבאולם נשמעת שירת נשים. אגב, באותה דרך יועבר גם מעמד הסליחות שיערך בכותל המערבי לפני יום הכיפורים.
"המחשה מדהימה לעוצמה הטמונה בכנסי הנשים קיבלתי באותו רגע נורא שהיה לכלל עם ישראל, ביומו האחרון של מאור עינינו מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, ארגנו עצרת תפילה לנשים באולמי ארמונות חן, ובעיצומה של התפילה הגיעה הבשורה המרה מכל. מרן איננו! בו ברגע נפלו כל הנשים על פניהן, פיזית, המקום התמלא בקולות נהי ובכי אמיתיים של בנות דור החשות כי איבדו את אביהן הגדול. היה זה רגע עצום, שכל מי שזכתה להשתתף בו לא תשכחהו כל ימי חייה. זהו הכוח העצום של נשות עם ישראל. זו עוצמה וחיזוק שאליהן ניתן להגיע כאשר כולן יחד – בקנה מידה כפול ומכופל".
אביר הרועים:
על קרבתו למרן רבנו זצוק"ל, הוא מספר. "מרן זה היה כל עולמי. כל מה שאני עושה זה מכוחו. אם היה נזרק בי מחשבה רצונו של מרן, מייד הייתי מסתער על המטרה. מרן זה חד בכמה דורות. כשמרן נכנס לכנס הגדול שנערך ברמת גן, שלושים אלף נשים עמדו ובכו בהתרגשות. זה היה מחזה שאותו לא אשכח כל ימי חיי. גם אני עצמי התרגשתי מאוד מעוצמת הרגע. הרב נראה כמו מלאך ה' צבא-ותשנכנס למקום הענק הזה, וכל הנוכחים בוכים ומתרגשים. מחזה נשגב באמת. וכך בכל עצרת.
לפעמים היו יציעים רבים ריקים ב'יד אליהו', ומרן התעקש להיכנס בשעה שנקבעה מראש מחשש לביטול תורה, משום שהזמן זה היה הדבר היקר לו ביותר, היו כמו מלאכים נכנסים איתו. תוך כמה רגעים כל היציעים מתמלאים. ומראהו כמראה מלאך האלוקים.
כמה ברכות, כמה עידוד קבלנו ממנו. אוי כמנה נשבר הלב שאני מדבר עליו בלשון עבר.
עבורי אישית, יום הסתלקותו של מרן מן העולם היה היום הקשה בחיי. חשתי שאור השמש הוחשך לחלוטין".
תנועת התשובה בפריחתה:
עד יומו האחרון, פעל לזיכוי הרבים וחיזוק תנועת התשובה, גם אם נדמה היה שתנועת התשובה כבר לא בשיא פריחתה כפי שהיה לפניכשלושים או ארבעים שנה שהחלה לפעול תנועת התשובה בארץ.
"בעבר, אנשים הגיעו מבית מסורתי ברמה זו או אחרת, וחשו שהם 'על דרך המלך', שהם אינם זקוקים לחיבור אל הדת והתורה. כיום, לעומת זאת, בני הדור הצעיר, אלו הגדלים בניתוק מוחלט, מגיעים ממקומם הרחוק מאוד לשמיעה על יהדותם. אין להם כל דעה על הנושא. הם מגיעים ממקום 'נקי', שמאפשר להם לשמוע, לחשוב ואף ליישם, בלי התנגדויות ורקע קודם. רבים מהם אף מגיעים להבנה שלא תיתכן המשכיות יהודית באורח החיים האנטי-דתי, המנותק, שבו הם עצמם גדלו. שחייבים לחבר את דור ההמשך עם מורשת האבות.
"היום זו גם אינה בושה לומר 'אני בעל בתשובה'. במהלך העשור האחרון אתה שומע על אמנים בעלי תשובה שגם מספרים על זה. זה מעניק סוג של לגיטימציה לכלל הציבור להצהיר בלי בושה על התקרבות, בכל רמה שהיא".
"בדורנו התפתחה 'מציאות כלאיים', של אנשים החובשים כיפה יום אחד ולמחרתו כבר לא. מברכים 'אשר יצר' בכוונה, ומאידך, אינם שומרים שבת. לובשים ציצית מתחת לבגדים, אך אינם מקפידים על מצוות רבות אחרות. מחקרים שנערכו, הצעירים הללו חוזרים יותר מהמבוגרים. אנחנו רואים זאת בשטח. זה כתוב בתהילים (פרק ע"ח): 'לְמַעַן יֵדְעוּ דּוֹר אַחֲרוֹן, בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָקֻמוּ וִיסַפְּרוּ לִבְנֵיהֶם'. אתה רואה אנשים מבוגרים, מחללי שבת בפרהסיא, רחוקים לחלוטין מדת ומצוות, והנה בניהם מתעוררים לפתע. חובשים כיפה ולובשים ציצית. מתחילים לשמור מצוות. איך זה קורה? אין הסבר רציונלי".
לא תרצח:
כחלק מפעולות ה'קירוב' שלו, פעל רבות למען מניעת הפלות ועידוד הילודה כפי שעצמו העיד:
"זה שנים רבות שאנו רואים סייעתא דשמיא עצומה בנושא מניעת ההפלות, בעזרת פעילותה המופלאה של הגב' מוטולה, אישה שזכתה להציל אינספור נשים מרצח עובריהן. ללא חת ובלי כל רתע היא לוחמת בעזות דקדושה על כל נשמה, שתבוא לעולם בכל מחיר.
"אני זוכה פעמים רבות לראות נערים שבאים לקנות ספרי קודש, ובתוך דיבורם פונים אלי ואומרים לי 'אמא שלי סיפרה לי שאני חי בזכות הפעילות שלך בנושא'. זה מרגש!
"רגעי הנחת האמיתיים הם הרגעים שבהם אתה רואה את הפירות. את אלפי היהודים שבאים, בזה אחר זה, להתקרב לאביהם שבשמים. איש איש לפי רמתו וסגנונו. מלבד זאת, בכל יום יש משהו אחר. כל יום והפרויקט המצפה לנו בו.
"ארגוני התשובה מקבלים תגובות מאיראן, מהודו, ומעוד ארצות. מבני המקום ומיהודים שהתגלגלו לשם בנסיבות החיים. הנקודה היהודית מתעוררת מכל מקום. לעתים דווקא הריחוק גורם להתעוררות, ומה גם שבמקומות אלו האנטי דתיות שבוערת כאן בארץ – איננה.
"באחד המקרים נשאלו רבנים על מקרה, שבו הוחלט באחת המשפחות להתחיל לשמור על טהרה. השאלה היתה היכן אפשר לטבול. הנהר הקרוב ביותר היה במרחק מאה קילומטרים, אך גם בנהר עצמו נדרשה השאלה על חציצה אפשרית של החבל שנקשר לפרק היד למניעת היסחפות עם הזרם הגועש…
"במקרה אחר היה יהודי שהחל לחזור בתשובה, אך אשתו נותרה 'אנטי'. כל השכנועים וההסברים לא הועילו לו מולה, והיא נותרה לעומתית. ביום מן הימים ישבה האישה לבדה, וצפתה במכשיר הצפייה. לפתע נפל מידה השלט. הסוללות התעופפו לכל עבר, אך בה בעת 'נתקע' המכשיר על… הרצאה של הרב זמיר כהן בערוץ הידברות. בזמן הקצר שנדרש לאיסוף הסוללות, הכנסתן לשלט והפעלתו מחדש הספיקה האישה לשמוע כמה מילים שמשכו את לבה. היא המשיכה להאזין ולצפות, המשיכה לעוד הרצאה, ועוד אחת ו…התנגדותה סרה. גם היא הצטרפה.
"בחור שירד מהארץ והתגורר בגרמניה, התעתד להתחתן עם גויה גרמניה ולהתנתק מעמו. יום אחד ישב וכתב במחשבו מילת חיפוש של תוכנית צפייה פופולרית, אך במקום המילה 'הישרדות' הקליד בטעות את המילה 'הידברות'. האתר נפתח, ומול עיניו הזדקר שמה של אחת ההרצאות 'יהודי וגויה – לאן?' הוא הסתקרן, האזין, טעם ו…שינה לטובה את מסלול חייו.
"כך ניצלות בכל יום בנות מנישואי תערובת – בזכות החומר המוגש להן וזמין עבורן לקריאה וצפייה, באמצעות המדיה הכללית שנערכת בידי ארגוני הקירוב. מילות החיפוש 'לישון עם האויב' הצילו רבות, והחוברות 'מלכודת דבש' שהופצו בעשרות אלפי עותקים הצילו אינספור אחרות.
"איש עסקים גדול בלוס אנג'לס נפל בעסקיו. פעילים יקרים הפיצו בסביבת מגוריו דיסקים של הידברות, בדיוק בתקופה שבה הגיע לסף תהום כלכלית של ממש. בוקר אחד יצא האיש מביתו ונכנס לרכבו, בדרכו ליטול את חייו רח"ל. על שמשת רכבו מצא את הדיסק שחולק על ידי הפעילים, והוא הכניסו להאזנה. התוכן הצליח לסקרן אותו, והוא מצא את עצמו נוסע ונוסע, מאזין וממשיך לנסוע. חמש שעות הוא נהג ברכבו ללא מטרה מוגדרת, רק כדי להאזין. מאוחר יותר סיפר שזו היתה נסיעת חייו. הוא שינה את כל אורחות חייו לאחר מכן, והצליח להשתקם".
ככלות כוחי אל תעזבני:
לפני שנים אחדות, עבר רבי פנחס ראובן אירוע מוחי שכתוצאה מכך היה בסכנת חיים של ממש, ובחסדי שמים ניצל ממנה. מאז, עבר תהליך שיקום מייגע אך יעיל עבור גופו, אולם רוחו לא הייתה זקוקה לשום שיקום, היא סערה במלוא עוזה, בדיוק כשהיתה ועוד יותר. "בעת ששכבתי בבית החולים, חשתי שבורא העולם העניק לי את חיי במתנה. אמרתי אז למו"ר הרב לוגסי, שחלילה לא אכנע, וכי כעת יש בכוונתי להכפיל את הפעילות לזיכוי הרבים".
מאז, הספיק להוציא לפועל תוכניות להכפלת פעילות ההפצה וההרצאות, ומאבק בתחלואי האינטרנט. ומעל הכל עמד לב גדול שרוצה לפעול למען זיכוי עם ישראל בכל מחיר.
הרב פנחס ראובן זצ״ל היה מקורב ומוערך על ידי מרן רבינו עובדיה יוסף זצ״ל, זכה להיות ממקימי עולם התשובה בדורנו, ופעל במסירות אין קץ להפצת ספרי קודש וחיזוק האמונה בישראל.
בין שלל מפעליו, יזם גם את הקמת מאגר "תורת אמת" – מאגר תורני רחב היקף המסייע למאות אלפי לומדי תורה מדי יום באיתור ושימוש בטקסטים של ספרי התנ"ך, ש"ס בבלי וירושלמי, משנה, רמב"ם, שולחן ערוך ועוד מאות ספרים – ובכך הנגיש את עולם התורה לדורות של לומדים בכל מקום.
רבי פנחס זצל היה מקפיד לקום כל יום לתפילת שחרית עם הנץ החמה והתפלל בבית הכנסת שהיה שותף גדול להקמתו "חזון יוסף" ברחבו בעל התניא בבני ברק, היו לו שיעורים קבועים וזכה לסיים את הש"ס ועוד ספרים חשובים, שמר פיו ולשונו והדבר המרכזי שהיה לו כל חייו זה הביטול העצמי שלו לגדולי ישראל שמעטים היו בדרגתו! ולא סתם זכה לקרבה וההערכה גדולה מאוד ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל שכתב לו בהקדשה על ספרו את המילים: "לכבוד ידידנו מקדש שם ה' ברבים רבי פנחס ראובן הי"ו באהבה רבה חתימת יד קודשו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל."
ביום שני השבוע, לספירת 'גבורה שבגבורה', נדם ליבו הטהור, למגינת ליבם של בני משפחתו וכלל ישראל שהיה סמל של קירוב לבבות ושיבה למקורות. איך נפלו גיבורים ואבדו כלי מלחמה.
מסע הלווייתו יצא מבית המדרש "חזון יוסף" בבני ברק, שם ספדו לו שורה של רבנים חשובים מזכי הרבים, מגיד מישרים ומרבני תנועת התשובה וקהל רב שבא לחלוק לו כבוד אחרון, מסכת ההספדים הסתיים בקבלת עול מלכות שמים מה שתמיד עמד ודרש לקיים בסיומו של כל נס שערך, הרה"ג ר' ליאור גלזר קרא פסוק בפסוק תוך כדי שהקהל חזר אחריו. את ההלוויה הנחה החזן הדגול ר' אברהם בן-ישראל מיסד ומקים "המרכז למורשת מרן" ויו"ר ארגון "ושמרו", לאחר אמרית הקדיש ע"י ילדיו היקרים הי"ו יצא מסע ההלוויה והמשיך להר המנוחות בירושלים, שם נטמן למנוחת עולמים לזעקת בני משפחתו ומוקירי זכרו הרבים.
בהסתלקותו איבד עם ישראל, דמות נדירה של עשייה בלתי פוסקת, חזון רחב והשפעה עמוקה על רבבות. מורשתו – בהפצת התורה, בהנגשתה ובהדלקת לבבות תמשיך להאיר ולהשפיע עוד שנים רבות. ת.נ.צ.ב.ה.
ארכיון וצילום: א.מיכאלי
