שלום כבוד הרב, יש בחור גוי אבל עם נפש טהורה וצניעות וענווה גדולים שאני מכירה 7.5 שנים ממש קשר יומיומי. הוא ללא דת רק מאמין בה אבל מבחינתו להתגייר ולהתחתן איתי והוא מאמין שעם הלימוד יתחיל גם הכוונה והוא במטרתו לכבד ולשמור את התורה והמצוות. אני יודעת שלרוב המחשבה הראשונית זו היא מאוהבת לכן היא לא רואה את הרע היה לנו ריבים היו ויכוחים, יש צדדים בו שאני לא אוהבת אבל הערכים והעקרונות שלו הם אפילו טובים יותר משלי. האם הכוונה לגיור אמורה להיות 100% מתוך רצון להיות יהודי? ועדיף להיפרד אם זה לא ככה?