שלום וברכה,

בגמ' פסחים (נד:) מובא "עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו (בתשעה באב) כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים", וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סי' תקנד ס"ה) [ורק בתשעה באב דחוי מקלים, כמ"ש מרן רבינו זיע"א ביביע אומר ח"ה (או"ח סי' מ אות ה), ובח"ט (או"ח סי' צא ח"ה ז), ובחי"א (או"ח סי' נז). וכן בשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' מ), ובח"ז (סי' פט). וראה בחזו"ע ארבע תעניות (עמ' נז והלאה)].

וכתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל בהליכות שלמה (מועדים עמוד פ, הובא בחזון עובדיה ימים נוראים עמוד רפז), שגם בזמנינו, ואף באשה שהיא בחודש התשיעי, אם הריונה תקין, וגם לא הפילה בפעמים קודמות, אין סיבה שהצום יהיה עלול לגרום נזק לה או לעוברה, אלא רק לפעמים רחוקות מאד. אולם אשה שנתעברה בעזרת טיפולים, שעל פי דעת הרופאים, יש חשש סכנת הפלה ״בשבועות הראשונים״ של ההריון, יותר מבשאר מעוברות, לכן צריכה לשתות פחות פחות מכשיעור (ביום כיפור ולא בתשעה באב. ע' יבי"א ח"י סי' לט), ותשמור מאד על מנוחה, ולא תלך לבית הכנסת, ותתפלל בשכיבה.

במקרה שיש לה חולי, כתב מרן רבינו זיע"א בחזון עובדיה ד' תעניות (עמ' סג ד"ה והנה) "וכן אנו מורים להקל בצום תשעה באב למעוברת שהיא חולנית, והכל לפי הענין". וכ"פ מנהיג הדור מרן הראש"ל שליט"א בילקוט יוסף ד תעניות (מהדורת תשע"ט, סי' תקנד סעיף א), שמעוברת ומניקה שיש להן איזה חולי, אפילו אין בו סכנה, אין להם להתענות בתשעה באב. והוסיף: "ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל מקרה".