שלום וברכה,
אכן בשו"ת יחוה דעת חלק ו (סימן נ) מבואר מנהג זה, וכתב לדון אם יש בו איסור משום דרכי האמורי,
והעלה למסקנה שאין בו שום חשש איסור משום דרכי האמורי, והנח להם לישראל.
אופן המנהג לפי מה שכתוב שם, שכאשר נפטרו שניים מאותה משפחה בתוך שנה אחת וכדומה, שוחטים תרנגול, וקוברים אותו למרגלותיו של הנפטר השני.
ושם ביאר בטעם הדבר על דרך שכתב החתם סופר בכיוצא בזה, שהתרנגול הנקרא גבר הוא פדיון נפש, כדוגמת שחיטת הכפרות שעושים בערב יום הכיפורים, ושלפי זה גם כאן הכוונה היא שע"י שחיטת התרנגול שנקרא גבר וקבורתו למרגלות המת האחרון, תיעצר המגפה, ויסולק חרון אף מעל המשפחה, ולא יוסיפו לדאבה עוד. ע"כ.
ושם בהערה דן בענין הברכה על השחיטה והברכה על כיסוי הדם, והעלה שלענין ברכת השחיטה עדין לא יצא מספק, כיוון ששחיטה זו אינה למטרת אכילה, וספק ברכות להקל, אבל לגבי ברכת כיסוי הדם יש לברך, הואיל ואין זה תלוי בצורך אכילה.
בברכה רבה,
שמעון ללוש ס"ט
