מרן היה מעודד כל מוסד צדקה שהיה דואג לעניים ולנזקקים. וכן היה רגיל לדרוש ברבים לסייע לעניים בפרט בזמן החגים שיש הוצאות גדולות.
מעשה היה ולפני חג הפסח כשהיה מרן הרב הראשי בתל אביב, פנה לכמה בעלי בתים שיסייעו לצורך חלוקה לנזקקים לחג. והיה אומר להם את הדרשה שאמרו חז"ל "שמח ארבעה שלי ואשמח ארבעה שלך". והיה מנהל בנק אחד שלא שעה להפצרותיו של מרן, ולא השתתף בסיוע לנזקקים. לאחר החג הגיע למרן בבכייה וסיפר לו, שהתקיימה בו הדרשה של מרן, שכיון שלא שימח ארבעה של הקב"ה, לכן לא זכה לשמחה במעונו. שבניו שאינם שומרים תורה ומצוות, כעסו על כך שגער בהם, ולכן הוציאוהו בעל כורחו מביתו בזמן ליל הסדר, והוא נשאר כל אותו זמן בחדר המדרגות, ולא שמח כלל בליל הסדר.
(רבן של כל בני הגולה).