צילום: Helloquence on Unsplash
כאשר השוליים רחבים מאוד, כמו בצורה הזאת:
יש שלשה היבטים:
- על הרוב יש טראומה מהעבר, שהכותב רוצה מאוד מאוד להתרחק ולהתנתק ממנה. לפעמים זה יכול להיות מהורים שהכו או שחיו שלא בשלווה, או קושי אחר מבחינת המשפחה – הרגשת דחייה וכדו’.
- לכותב יש קושי להתבטאות, היות והוא חסום במשהו, והראיה שאינו מתחיל לכתוב בתחילת הדף, שזה אומר יש משהוא שחוסם אותו ואומר לו לא לכתוב מיד.
- בהיבט החברתי יש כאן משהו שאומר “אני רוצה מאוד את החברה, אני מתנתק מהעצמי ופונה לחברה”.
הערה חשובה: לפעמים קורה והכותב החליט על דעת עצמו לעשות מרחבים גדולים, ואין זה משהו הנובע מהתת מודע, אלא הוא עשה זאת מידיעה, כגון שכתב בצורה הזאת כדי להשאיר מקום להערות, כך שלא מיד ניתן לומר לאדם “יש לך טראומה”, אלא יש לבדוק מה הגורם שמניע אותו לכתוב כך. אם הוא ישיב שכך מסתדר לו, נדע נאמנה כי הכותב עם בעיה, צורת כתיבה כזאת איננה נכונה. בכתבות הבאות בעזרת ה’ נלמד על עוד דברים בכתב המביעים טראומות, ואם יש את שני הסימנים יותר קל לומר לאדם יש לך טראומה, אלא שיש לדעת שאסור לומר את זה לאדם מיד, כי זה לבד יכול לגרום לו להיחסם, אלא יש לדבר על כך לאט לאט ולתת לכותב להתחיל לגלות מה עבר עליו.
כאשר השוליים סבירים:
- לכותב יש טאקט וביטחון עצמי נורמלי, והוא אדם נימוסי ולא מתפרץ.
- אפשר לומר שהוא עבר את עברו בסדר, יכול להיות שהיה משהו, אבל הוא התמודד עם זה יופי ולא נשאר שום רושם.
- אדם שרואה חברה בפרופורציות הנכונות יודע לזרום עם חברה וגם חי את חייו נורמלי.
כאשר השוליים משנים צורה, דהיינו או הולכים קדימה או אחורה או ישר או כקערה או כקמרון, יש שני סוגי הסתכלות. האחד: מה אומרת הצורה השלימה. והשני: לפי מה שלמדנו שהדף מתחלק לשלושה חלקים באורך החלק האינטלקט החלק החברתי והחלק היצרי והמעשי.
כאשר הכתב ישר ומסודר, נוכל לומר לכותב על הרבה מעלות שיש בו, כגון: ישרות ויכולת ריכוז גבוהה, אדם אמתי ולפעמים הדבר יראה גם על פדנטיות, יש לו כח התמדה ועקביות, ולפעמים יראה גם על כפייתיות התנהגותית.
