להורדה חינם » חוברת "שלהבת התורה" | מבית עלון "אור יצחק" | שבועות תש"פ


מיוחד לגולשי אתר "מורשת מרן", ניתן להוריד חינם את חוברת "שלהבת התורה"

שיוצאת לאור ע"י מוסדות "אור יצחק" בבני ברק

 

מה יש בחוברת:

  1. זוהר הקדוש מרתק על חג השבועות עם ביאור "מתוק מדבש"
  2. מאמרים מרתקים בהלכה ובאגדה מאת מרן הראש"ל הגאון הגדול רבינו יצחק יוסף שליט"א
  3. דרשה מרתקת של הגאון הרב יניב עזיז שליט"א ראש מוסדות "אור יצחק"

להורדה\צפייה חינם: הקליקו כאן

 

כנסו • מקבץ פירושים ומאמרים נפלאים ומרתקים לפסח • חבל לפספס !!!


הגאון הרב יניב עזיז שליט"א

ראש מוסדות "אור יצחק"

מאמרים ופירושים מתוקים ונפלאים

לכבוד חג הפסח !!!

להורדה\צפייה בקובץ נפרד: לחץ כאן

מאמר א >>>

לאחר מכת "ארבה" נאמר בפסוק (פרשת בא) "ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה'". ולכאורה יש להבין מפני מה דווקא במכת ארבה הקדוש ברוך הוא אומר בלשון "אשר התעללתי במצרים", וכי בשאר המכות כגון דם, צפרדע וכו' לא היה בזה למצריים התעללות וסבל? ונראה בס"ד לבאר ע"פ מה שאמרו רבתינו ז"ל שכאשר הקב"ה אמר לארבה שיצא ממצריים, אז מלבד הארבה שהיו מוסתרים בבתיהם יצאו גם הארבה שהיו כבושים באוכלים שלהם (והובא ברש"י על הפסוק "לא נשאר ארבה אחד" פ"י פ"ט עיין שם). וא"כ אין לך צחוק וליצנות מהמצריים יותר מזה, שהרי המצריים אמרו, טוב הם אוכלים לנו את תבואתינו אך עוד כמה רגעים מספר נאכל אותם כלא היו כלל ונטבל אותם בתבלינים משובחים וערבים לחיך, אך מיד כאשר ה' ציווה שילך הארבה, הלך הוא גם מה שהיה בתוך תבשיליהם ומאכליהם. ולפי הביאור הזה גם יבואר מה דהקשו המפרשים, שמדוע הוצרוך הקב"ה במכת הארבה להרבותם עד כדי "ויכס את עין הארץ" הלא לכאו' די בכמה אחדים שיאכלו להם את המאכלים שלהם ולא היה צריך יותר מזה?, ולפי דרכנו אתי שפיר, דכיוון שרצה הקב"ה להתעלל במצריים הרבה אותם עד כדי כך שיקחו מהם לתבשילם למאכלם, אך בסוף גם אותם אלו שהיו בתוך הסירים שלם פרחו מהם. וא"כ מובן ג"כ מה שהקשו המפרשים הרבים, הלא כל מכה ומכה שהקב"ה הכה במצריים יש בהם מדה כנגד מדה, מה שהם עשו לנו דברים לא טובים הקב"ה החזיר להם ע"ז. אך במכת ארבה איזה מדה כנגד מדה יש בה?! ולפי דרכנו אתי שפיר, דכיון שהמצרים העבידו את ישראל בחומר ובלבנים, ואמרו להם לבנות את "פתום" ואת "רעמסס" שאמרו חז"ל בגמרא מסכת סוטה (יא.) ששם כל מה שהיו עובדים למחרת היה נופל, ולכן קבלו מדה כנגד מדה שיעבדו לטבל ולמלוח את הארבה בתבלינים המיוחדים וערבים, ולבסוף כל עבודתם הלכה לריק, כיוון שעשו כן ליהודים.    

מאמר ב >>>

נאמר בפסוק "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים" (פ' יתרו). ואיתא בזוהר הקדוש, אמר אחד התלמידים לרשב"י יש לי שאלה לשאול על פסוק זה, אלא שחושש אני שאם אשאלה תקפיד עלי ולכן איני שואלה. ענהו רשב"י, שאל בני ולא אקפיד עליך. נענה אותו תלמיד ושאל, למה ומדוע חוזר הקב"ה ואמר "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" וכו', פעמים רבות ומשתבח ומתפאר בזה תמיד, והלא חייב הוא להוציאם מארץ מצריים וזאת משום שנשבע לאברהם אבינו ע"ה בברית בין הבתרים, וכמו שכתוב "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", ועוד שהרי על דעת כן הורידם למצריים, וא"כ מה המקום הזה ומדוע הקב"ה משתבח ומתפאר ביצאת עם ישראל ממצרים הרי הוא היה חייב להוציאם. ענה רשב"י, אמנם אמת הדבר כי נשבע הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה שיוציא הוא את בניו ממצרים, מכל מקום הקב"ה לא נשבע שהוציא יוציא את העם ממ"ט שערי טומאה, ובכ"ז הוציאם הקב"ה גם מאלו השערים, וכן הוסיף בזה שהכניסם לארבעים ותשע שערי קדושה. המשיך רשב"י ואמר לתלמידו, ובזה תבין מדוע הוזכר בתורה "אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ארבעים ותשע פעמים, לרמוז שהקב"ה הוציא את עם ישראל מארבעים ותשע שערי טומאה והכניסם אל תוך ארבעים ותשע שערי קדושה, ע"כ. ועל דבר השאלה שאין זה מכובד ומן הראוי לאדם שנותן מתנה לחברו שיחזור על טובתו כמה פעמים?, רוצה לומר הקב"ה לעם ישראל שהרי ע"פ הדין לא היה חייב לעשות את כל מה שעשה לישראל, ואם עשה זאת רצה לרמוז לעם ישראל, הרי לכם כמה אהבה יש לי אליכם שהרי בנים אתם לה' אלוקיכם" וכמו שאב עושה הכל למען בנו כך ה' עושה הכל למען עם ישראל, ולכן על כל אדם להיזהר שלא יחטא לה' ואזי ה' ישפיע עלינו שפע ברכה וכל טוב. והגאון הרמח"ל הקדוש זצוק"ל תירץ, שה' נשבע להוציאם ממצרים, אך לא נשבע להוציאם מידי שנה בשנה עד סוף כל הדורות מן הטומאה ששרויים הם בה, והוא בכל זאת עושה זאת, ולא מתורת חיוב הוא אלא חסד ומתנת חינם.

מאמר ג >>>

נאמר בפסוקים על מכת הצפרדעים "ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאור תשארנה. ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כה' אלוקינו". בפסוקים אלו שמעתי ממרן רבינו עובדיה יוסף זצוקללה"ה ביאור יפה, שכשמשה בא לפרעה, אמר לו פרעה יכול להיות שאתם יודעים מתי הצפרדעים יגיעו ומתי הם ילכו על פי חישוב טבעי, וא"כ זה לא מאת ה', שהרי אתם יודעים מתי תבוא לעולם מכת צפרדע וא"כ מי יערב שמכה זו הינה מאת ה'. אמר לו משה רבנו ע"ה, מתי שתבקש שהם ילכו אני מסכים שכך יהיה, אמר לו, מחר. וכן היה. מכאן רואים שהרשעים אפילו על פתחה של גהינם אינם חוזרים בתשובה, פרעה היה מוכן לסבול והכל בשביל לא לחזור בו, וכן היה שסבל את הצפרדעים עוד יום אחד והכל כדי שלא לשוב בתשובה.       

מבט לפרשה | פרשת צו | הגאון הרב יניב עזיז שליט"א


דרשתו של הגאון הרב יניב עזיז שליט"א

ראש מוסדות "אור יצחק"

 

בענין חשיבות עזרה לעניים לכבוד החג

כתוב בפרשה "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"

הנה יש פה דבר מוזר לכאורה, פסוק זה נכנס בתוך הרבה מחגי ומועדי ישראל, ומה הקשר שלו לחגי ישראל?

התשובה לדבר הוא, שהתורה רוצה לומר לעם ישראל, שכשאתם שמחים בחג, את העניים זיכרו, לשלוח להם מנות, ולא לשכוח אותם חלילה, כי אם אדם בחג שמח לבדו עם בני ביתו, ולא נותן מזון לעניים, חלילה נאמר עליו דברי הכתוב (בישעיהו פ"א) "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי".

וכך פסק הרמב"ם (הלכות חגיגה פ"ב) "לא יהיה אוכל הוא ובניו ואשתו בלבד וידמה שיעשה מצוה גמורה, אלא חייב לשמח העניים והאמללים שנאמר והלוי והגר והיתום והאלמנה, מאכיל הכל ומשקן כפי עשרו, ומי שאכל זבחיו ולא שמח אלו עמו עליו נאמר זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם", וסיים "לפיכך צריך לזמן לויים על שלחנו ולשמחם או יתן להם מתנות בשר עם מעשר שלהם כדי שימצאו בו צרכיהם". עכ"ל הרמב"ם.

וכיון שיש חיוב לשמח את העניים והלוי, לכן כתבה התורה את מצות לקט שכחה ופאה בעניין החג, בכדי להזכיר ולרמוז לאדם את החיוב שחל עליו לשמחת הענים בחג, ולא שכחם ח"ו.

וראיתי להביא מעשה בעניין עזרה לעניים בפרט בחגי ומועדי ישראל:

מעשה היה בירושלים בימי קדם שאז היה רב העיר מחלק לכל העניים סלי מזון לחג, וכן לפני חג פסח היה הרב מחלק קמח לעניים. והיה באתו העיר יהודי ירא שמים חסיד וצדיק אשר היה בישן גדול, ומעולם לא ביקש מהרב צדקה ועזרה, ולפני חג הפסח באו אליו בני ביתו ואמרו לו, "אבא עד מתי נחכה, לך ואומר לרב שיביא לך קמח לחג, שיהיה לנו מה לאכול עוד מעט כבר יגיע החג ואין בידינו מאומה", החסיד שלא היה מסוגל לבקש ישב ובכה לה' שכך צריך לעבור עליו החג, ללא מצות ויין. וכאשר היה בוכה עלה בכיתו למרום, וה' יתברך קצף על העיר ועל הרב שלא נותנים לאותו חסיד מזון לחג, ורצה ה' להביא חרב קשה בעיר, וכאשר שמע כך אליהו הנביא זכור לטוב, פנה לה' ואמר אני אלך ואשמח את החסיד. ובאותו הזמן יצא החסיד לחוץ מיואש, הלך אליו אליהו ושאל בשלומו, וביקש ממנו אם יכול לקבלו בחג הפסח, והוא יתן לו את הכסף בכדי אירוחו, בשמחה רבה הסכים החסיד, והלך לביתו עם אליהו, כאשר שאלו מה שמך, השיב רבי נסים המצרי. החסיד הכין את כל הדברים לחג, ובערב החג חיפש החסיד את ר' נסים אך לא מצאו, שאל לאנשי העיר, וכולם אמרו לו שלא ראו ולא שמעו כי אם היום. ואז ידע כי זהו היה אליהו הנביא שבא לשמחו בחג, ובכסף הנותר חי כל ימי חייו בשמחה.

ובליל חג פסח בא אל רב העיר מלאך ה' וביקש להורגו, כי לא נתן לחסיד מזון לחג, וכאשר קם בבוקר הרב מהר הלך לחסיד וביקש ממנו סליחה שלא נתן לו, כי לא ידע שהוא עני, וביקש ממנו שיתפלל לה' שיסלח לו ולא ימות, והתפלל החסיד עליו, ובוטלה הגזרה. (הובא בילקוט מעם לועז).

ומכל זה נלמד כמה עלינו לדאוג ולעזור לנזקקים, וכעת אנו עומדים שעות ספורות לפני החג, נזדרז לתרום ולעזור לנזקקים, ובעז"ה יעשה עימנו ה' ניסים.

ערב שבת שלום ומבורך !!!

הגאון הרב יניב עזיז שליט"א בשיחת מוסר על זהירות מליצנות


הגאון הרב יניב עזיז שליט"א

ראש ארגון "אור יצחק", ראש כולל "נזר משה" ומו"צ בארה"ק

זהירות מליצנות

בחומש בראשית (כה-יט) נאמר בפסוק "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק" כתב רש"י, אברהם הוליד את יצחק (לאחר שקרא הקב"ה שמו אברהם, אח"כ הוליד את יצחק) ד"א על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה ממנו, מה עשה הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק. ע"כ.

נראה דמה שהוצרך הקב"ה לעשות קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם אינו בשביל הליצנים שיחזרו בהם מטעותם שהרי כתיב במשלי אל תען כסיל כאיולתו, אלא עשה זאת בשביל שאר העם שלא יטעו ויגררו אחר דברי ההבל של הליצנים. (ועיין בשו"ת רביד הזהב ח"א אה"ע ס' ד').

ונראה עוד לתרץ מדוע כפל הפסוק אברהם הוליד את יצחק לומר שיצחק נולד כולו בקדושה מאברהם ואין לו שום יחוס לתרח, שאמנם תרח היה הוא סבו מכל מקום אברהם היה גר וקימ"ל גר כתינוק שנולד דמי שאין לו שום יחוס לאביו [עד שמעיקר הדין מותר לו להתחתן עם אחותו לשעבר, מפני שאין לו כל יחוס לעבר]. לכן יחס הפסוק את יצחק לאברהם כלומר שיחוס יצחק מתחיל אך ורק מאברהם. ועיין בזוהר שכתב טעם אחר.

ונראה לתת טעם מדוע נקראו ליצני הדור ולא רשעי הדור, לפי שהמתבונן בדבריהם יראה שהכל ליצנות ואין בו ממשות כלל, שהרי באותה שעה רק שרה היא זאת שהיתה עקרה, ולא אברהם שהרי אברהם לקח את הגר וכן נולד ממנה בן – ישמעאל, הרי למדת שאברהם כבר לא היה עקר אלא שרה עקרה, א"כ האיך שייך לומר שמאבימלך נתעברה שרה, על כרחך אינו אלא דברי ליצנות והבל בעלמא. ודו"ק.

והנה בכל זאת רואים אנו שהוצרך הקב"ה לעשות את קלסתר פניו של יצחק כאברהם, וכל זה מפני שנלמד מזה כמה כוחה של ליצנות שאף שמי שמתבונן בה יראה שכולה שקר ודברי הבל, בכל זאת יש בה כח להשפיע.

וכעין זה מצינו גבי קרח שכתוב במדרש שהיה קרח אומר דברי ליצנות לעם ישראל כגון: היתה בשכונתי אלמנה אחת ועימה שתי בנותיה שהיו נערות יתומות, והיה לה שדה אחת, באה לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור וחמור יחדיו, באה לזרוע אמר לה משה שדך לא תזרע כלאיים, באה לקצור אמר לה הניחי לקט שכחה ופאה, באה לעשות גורן אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ושני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו. מה עשתה, עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן ולהינות מפירותיהן, כיון שילדו בא אהרן אמר לה תני לי הבכורות, הגיע זמן גיזתן וגזזתן אמר לה תני לי ראשית הגז, אמרה אין בי כוח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן, כיון ששחטה אמר לה תני לי זרוע לחיים וקיבה, אמרה הרי הן חרם, אמר לה כולו שלי שכך אמר הקב"ה כל חרם בישראל לך יהיה. נטל והלך לו והניחה בוכה היא ושתי בנותיה. ע"ש.

וכל המתבונן יראה שכל הסיפור הזה לא שייך שיהיה באותו זמן במציאות, שהרי במדבר לא היה להם שדות ולא היו חורשים וזורעים, וגם שחלק מדינים אלו לא נאמרו אלא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ שהרי בחו"ל פטורים ממעשר. הרי  לנו כמה כוחה של ליצנות שאפילו בדברי שקר אנשים מקבלים ונגררים אחריה.

וכבר אמרו חז"ל (במסכת סוטה דף מב.) ארבע כיתות אינן מקבלות פני שכינה וסימנך חשמל-חנפנים שקרנים-מספרי לשון הרע, וליצנים שכל אלו אינם מקבלים פני שכינה, ולב מי לא ידווה כי בדורנו זה רבו הליצנים מאוד מאוד, עד כי חדל לספור, ובפרט שעושים צחוק מחכמים ומגדולי הדור, ובודים דברים שלא היו ולא נבראו, ואף מספרי לשון הרע, והוצאת שם רע על ה' ועל משיחו, ועל כן אנו צריכים להזהר מהם, ולהתרחק מהליצנות כבורח מן האש. (ועיין עוד לרמח"ל במסילת ישרים פ' ה').

אמנם צריך לדעת שלשמוח שמחה אמיתית כן צריך, כגון בעשיית מצוות ושאר עניני עבודת ה' שנאמר "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה" (תהילים), שכן ליצנות ושמחה זה שני דברים שונים לחלוטין, שליצנות זה רפיון גדול בעבודת ה' משא"כ שמחה מדרגתה גבוהה עד מאוד ואשרי השמח בעבודת ה' ועשיית מצוות.

יהי רצון שיתן ה' ונזכה לינצל מהליצנות הגרועה, ונדע ונעריך את משמעות החיים ושנזכה לעובדו באמת ובתמים אמן ואמן.

מתוך שיעורי מו"ר שליט"א 

להזמנת הרב יש ליצור קשר במייל: 34567831w@gmail.com

הגאון הרב יניב עזיז בשיחת מוסר על מעלת הצדקה


הגאון הרב יניב עזיז שליט"א

ראש ארגון "אור יצחק", ראש כולל "נזר משה" ומו"צ בארה"ק

 

מעלת הצדקה ולמי

בחומש במדבר (פרק ה' פסוק י') נאמר "וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" נראה להסביר בס"ד, הנה פעמים היצר בא לאדם ואומר לו, מדוע תיתן צדקה ומתנה לעני ולניזקק עכשיו, תן להם כשאתה כבר זקן ושבע ימים, שאין אתה זקוק כל כך לכסף, אבל כעת הינך צעיר לימים וזקוק לכספך אל תיתן, האיש החכם התגבר על מחשבה רעה זו, כי אלו עצות היצר, אשר רוצה כי לעולם לא תיתן, ועל כן הוא דוחה אותך שכעת לא תיתן, ובאמת כשתזקין אף ימצא תרוץ וסיבה אחרת למה אין הוא הזמן לתת. או שיאמר כי צריך אתה לכספך, או שיאמר כי אין מצבך מאפשר לך לתת. ועל כן אמרו חז"ל "מצוה באה לידך על תחמיצנה"- כי "אם לא עכשיו אמתי"! ומי יודע אם תזכה לתת לאביון, ולזכות במצוה חשובה.

ודעו כי עדיף ליתן את הצדקה לעמלי תורה במקום לשאר העניים. וכך אמרו רבותינו במדרש רבה קהלת (פרשה יא ד"ה שלח) נאמר "שלח לחמיך על פני המים", א"ר ביבי "אם בקשת לעשות צדקה עשה אותה עם עמלי תורה" שאין מים האמור כאן אלא דברי תורה, שנאמר (ישעיה נ"ה) הוי כל צמא לכו למים. ע"ש. ויש טעם בדבר, כי כשאדם נותן צדקה לעני הוא מקיים מצות עשה מהתורה. אבל כשאדם נותן לעני שהוא בן תורה אזי הוא מקיים שתי מצוות: א. מצות צדקה. ב. מצות חיזוק התורה. ועל כן אמרו "אם בקשת לתת צדקה – עשה עם עמלי תורה".

ורמז נאה יש לכך בפרשה, שנאמר "איש אשר יתן לכהן" התורה אומרת כי הנתינה הטובה ביותר הוא לכהן, וכהן זהו אדם עני שהרי אין לו חלק ונחלה בארץ, ורק ה' הוא נחלתו, שכל היום עובד בבית המקדש, וכהן הוא אחד שלומד תורה, שהרי כך נאמר "כי שפתי כהן ישמרו דעת, ותורה יבקשו מפיהו", ותפיקד הכהן הוא ללמוד תורה, וללמד לעם, והוא האדם אשר ראוי ביותר לתת לו את הצדקה.

ועל האדם לדעת כי כל מה שהוא נותן לעני הרי הוא לוקח לעצמו, וכבר דרשו רבותינו (במדרש רבה ויקרא פרשה לד), תני ר' יהושע אומר יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית, שכן רות אומרת לנעמי (רות ב) "שם האיש אשר "עשיתי" עמו היום בועז", אשר "עשה עמי" אין כתיב כאן, אלא אשר "עשיתי עמו", [פרוש- לכאורה מדוע אמרה רות עשיתי עימו, והרי הוא עשה לה טובה] אמרה לה, הרבה פעולות וטובות עשיתי עמו היום, [כלומר, הרבה מצות זכיתי אותו היום] בשביל פרוסה שנתן לי. ע"כ.

וידוע המעשה עם אותו האב שהיה מאכיל את ביתו ואת חתנו שנים רבות, וחתנו היה ת"ח מופלג, לימים ביקשו את חתנו שיהיה רב עיר מסוים, כשאמרו זאת לחמיו, סירב בטענה, וכי מה חסר לכם, אשר אני מפרנס אתכם, וכל צרכיכם עליו, והוסיף ואמר, אני יתן לכם יותר כסף, בכדי שתשארו לגור עימי. לאחר ימים רבים פנו שוב לתלמיד חכם מעיר אחרת שיסכים להיות רב בתמורת סכום כסף גדול. כעת האשה כבר לא הסכימה לדברי אבא ואמרה "עד מתי נהיה סמוכים על שלחנך", כי הרגישה בזה בושה שכל הזמן אביה תומך בהם, אמר לה אביה כטוב בעניך עשי, אך מי אמר שאתם סמוכים על שולחני, אולי אני סמוך על שולחנכם? [כלומר בזכות תורתו של בעלך אני חי ומצליח]. הזוג עזבו את העיר ופנו לעיר החדשה, עוד לא הגיעו לשם, ונשלח שליח אליהם לומר להם כי אביה נפטר, לבית עולמו. כעת כבר כולם הבינו את  מה שרמז באומרו "מי אמר שאתם סמוכים על שולחני אולי להפך".

להזמנת הגאון הרב יניב עזיז שליט"א לשיעורים והרצאות, סידור חופה וקידושין ועוד

יש לצור קשר במייל: 34567831w@gmail.com

הגאון הרב יניב עזיז בשיחת מוסר על חשיבות אמירת פרשת העקידה


חשיבות אמירת פרשת העקידה

הנה בזוהר הקדוש כתוב: וטוב לישראל להזכיר בגלות בכל יום פרשת העקידה, שתגן עליהם מכל מקרים רעים, ובת קול יוצאת ואומרת "אל תעש לו מאומה".
ובמדרש רבה (בראשית נו, י) נאמר: “רבי יוחנן אמר: אמר אברהם לפניו, ריבון העולמים, כיוון שכבשתי רחמיי לעשות רצונך, יהי רצון מלפניך ה’ אלוקיי, בשעה שיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים, תהא נזכר להם אותה עקידה ותתמלא עליהם רחמים”.
ובמדרש תנחומא (וירא, כג) נאמר: "כשיהיו בניו של יצחק חוטאים ונכנסים לצרה, תהא זוכר להם עקידתו של יצחק, ותחשב לפניך כאילו אפרו צבור על גבי המזבח ותסלח להם ותפדם מצרתם”.
מובא סגולה נפלאה בספר “יפלט למו" שנכתב לפני 180 שנה ע”י הרב המקובל הרב אברהם חמו :"מי שיאמר עקידת יצחק שבע פעמים, אפילו חרב חדה מונחת על צווארו ואפילו כלו כל הקיצין, מהפך הכול למידת רחמים”.
על כן יש שנוהגים לקרוא בתור סגולה את פרשת עקידת יצחק – שבע פעמים, וכך לזכות לפתיחה המזל ולשחרור חסימות בכל תחום בחיים כגון פרנסה, זיווג, בריאות, נחת מהילדים ועוד.
בטור סימן א’: “וטוב לומר בכל יום פרשת העקידה, כדי להזכיר זכות אבות לפני הקב”ה, וגם להכניע היצר לעבוד השי”ת, כמו שמסר יצחק את נפשו (בית יוסף).
ועל כן אפ' בשבת אומרים את פרשת העקידה אך לא יאמר את יהי רצון שאח"כ.
וכתב רבנו פלאג’י ע”ה כתב בספרו “עטרת חיים”: “אלמלא עקידת יצחק, אין אחד מכל הנבראים יכול להפיק רצון שאלתו”.
וכתב ה”מגן אברהם” בשם רבינו בחיי, ש”אין די באמירה, אלא להבין הפרשה ויכיר גדולת נפלאות ה’ ”ובכוח זה תתגדל האמונה והיראה ויוכל לקבל השפעות ולהמתיק הדינם.
ובחשיבות מעלת פרשת העקידה כתב ר' נתן מברסלב (מתוך הליקוטי הלכות לרבי נתן מברסלב). עיקר קיום העולם היה ע”י הניסיון האחרון והקשה ביותר של אברהם אבינו עקידת בנו יחידו האהוב שחיכה לו כ 100 שנה. [ומסביר] כי עקידת יצחק זה בחינת מסירת נפש שמסר נפשו למות בשביל השם יתברך. ע”כ בכל פעם שרוצים להזכיר לפני השם יתברך את הברית ואת השבועה שנשבע להאבות מזכירין אותה על ידי הזכרת זכות עקידת יצחק.
אחיזת הדינים הוא בבחינת גבורת יצחק, ומהשתלשלות הדינים כשאין זוכין להמתיק נאחז מהם ח”ו בחינת יגון ואנחה שאחיזתם משם, כי הם תוקפא דדינא קשיא רחמנא ליצלן שהם כל הצרות שעוברות על האדם בפרנסה זיווגים בריאות ושאר עניינים גשמיים ורוחניים.
אבל ע”י עקידת יצחק נמתקין הדינים בשרשן, ואז נמתק בחינת היגון ואנחה עד שנתהפך היגון ואנחה לשמחה שזה עיקר שלימות השמחה, ועל כן יצחק דייקא נקרא על שם השמחה, כי עיקר השמחה על ידי יצחק דייקא על ידי שנמתקו הדינים בשרשן שהוא בחינת הנ”ל, בחינת היפוך היגון ואנחה לששון ושמחה…
עקידת יצחק היא בחי’ כיסופין טובים שמסר נפשו בחשק נמרץ באמת לעשות רצונו ית’ שמשם נשרש הנקודה קדושה בלב כל אחד מישראל לכסוף ולחשוק להשית במסירת נפש לעשות רצון בוראו, וע”כ אנו מבקשים שיזכור לנו כל זה כדי שיתגברו ההבלים דקדושה בכח הצדיקים שומרי הברית, ועל ידי זה נזכה להתגבר עליו ולהתדבק ביצר טוב ובמעשים טובים עד שנזכה עי”ז להתדבק במידתו של יעקב הנ”ל שזה בחי’ תתן אמת ליעקב… וע”כ מזכירין בתפילות ראש השנה עקידת יצחק שהוא בחי’ המתקת הדינים בשרש.
אז כל בוקר שאנו זוכים לומר פרשת העקדה, חלילה לנו מלדלג, או להריץ אותה, נאמר אותה מילה במילה ובכונה.
יהי רצון שבמהרה יבנה בית מקדשנו ותפארתנו ונזכה לביאת המשיח אמן כן יהי רצון

להזמנת הגאון הרב יניב עזיז שליט"א לשיעורים והרצאות, סידור חופה וקידושין ועוד

יש לצור קשר במייל: 34567831w@gmail.com