סיפור חייו של יוסף הצדיק. מי לא קרא? מי לא שמע?
סיפור מלא תהפוכות. קשיים, אכזבות וניסיונות.
יוסף, הבן החביב של אביו, התייתם בגיל תשע. יש לו חלומות – וצוחקים עליו.
אביו ביקש ממנו לראות בשלום אחיו והם שמים אותו בבור מלא נחשים ועקרבים. הוא נמכר לישמעאלים, ומשם הלאה נמכר ונמכר עד שהגיע למצרים – מקום שאין עבד יוצא ממנו. ושם סו”ס יש לו קצת הצלחה והוא כמעט נופל כאשר בא עליו ניסיון גדול שכמעט עקר אותו משני העולמות. הוא עומד בזה וניצל. אולם נטפלת עליו עלילת שווא והוא מושלך לבית האסורים…
בית הכלא במצרים הוא בור, לא נחמד… לא מלמדים שם תואר… והוא יש לו הרבה זמן לחשוב מה קרה לו בגלל אחיו וכו’
והנה, לאחר מכן, מספרת התורה שיוסף רואה את פניהם של שר האופים ושר המשקים והנה “הינם זועפים” – הם לא קמו טוב בבוקר. קמו על ‘צד שמאל’… והוא שם לב לזה – הכיצד? כי הוא היה מלא שמחת חיים, בתוך הבור!
יוסף שואל אותם: “מדוע פניכם רעים היום?” מה קרה? והרי זה מאוד טבעי שיהיו זועפים… והוא שָׁלֵו ופותר את החלומות ומבקש משר המשקים שיזכור אותו. והוא, כידוע, שוכח אותו “וישכחהו” – מה שמותיר את יוסף בכלא שנתיים נוספות!
איך היה נראה יוסף?
כיצד כל עובד סוציאלי או פסיכולוג, שהיה עובר על ה”קורות חיים” של יוסף עם כל מה שעבר עליו – מה היה לו לומר על כך?…
האבחון בוודאי היה: בחור ממורמר, מתוסכל, אין לו בטחון באנשים, שבוודאי רוצה ליטול את חייו. ודאי שמלבד הטיפול הפסיכולוגי הרגשי הוא יצטרך ליטול גם כמה גלולות…
בקיצור – אדם עם נכות נפשית לחיים.
והנה, לא כך אנו רואים ביוסף! הוא לא הושפע לרעה מכל מה שעבר עליו. וגם לאחר שנגלה לאחיו ואמר להם: “אני יוסף!” לא היה לו שום רגש של נקמה! הוא מרגיע אותם ואומר להם: “ועתה אל תעצבו ואל יחד בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם”. הוא לא מוכיחם על עצם מכירתו אלא מעודד אותם ואומר שיצא מזה טוב. אלוקים שלח אותי הנה. וכך גם בהמשך “וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ” הוא מלא שליחות!
יוסף לא מתבלבל מהמצב, אף שידע אותו היטב. ברורה לו הדרך. הוא אומר שאלוקים שלח אותו והוא לא מתייחס למכירה.
מאיפה הכח האדיר הזה?
מאיפה תעצומות הנפש הללו?
כאשר אנחנו ‘מוכרים’ חפץ, לדוגמא ארון, אנחנו לא מתייעצים איתו האם כבוד הארון אתה מעוניין שנמכור אותך או לא…
משא”כ כאשר אנחנו בודקים יהודי אם הוא מתאים לשליחות. נבדוק האם יש לו את הכלים לשליחות. האם הוא מתאים לכך? האם הוא עונה על הקריטריונים וכו’.
כאשר יוסף נמכר. הוא ראה את זה כשליחות שהקב”ה הטיל עליו להימכר. להתגלגל לכל מקום אליו נקלע: לבית פוטיפר, לבור המצרי ואף כשעלה להיות מלך. כל זה שליחות. וכשאדם חש שהוא בשליחות אין משנה מה מצבו והיכן הוא נמצא! יש לו מטרה! לעשות רצון שולחו!
זו הייתה המשימה של יוסף. זה היה הכח ממנו שאב לצלוח את כל המהמורות. הוא ראה את חייו כשליחות.
לכן יוסף לא צריך שירחמו עליו. הוא אינו נוטר נקמה ושנאה לאחיו. והוא אינו מלא טרוניות על העולם.
לא אחת, אנחנו כהורים ומחנכים, שמים לב שנשחקנו. שזה לא הולך טוב… שמה שעבדנו שנים כלה במחי יד.
בואו ונזכור שאנחנו בשליחות. ובשליחות אנחנו עושים את רצון המשלח, רצון הקב”ה.
וגם כשנראה שלא הולך טוב – נזכור תמיד שאנו בשליחות. ונזכור מי המשלח.
וכשנזכור זאת נוכל בס”ד בכוחו של המשלח הכל יכול – לצלוח את אתגרי התקופה ואתגרי החיים בשמחה ובהצלחה.
