מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
פרשת בלק – הלכות יין נסך, הלכות א-ד.
א. סתם יינם של הנוצרים, שהם עובדי עבודה זרה, אסור בהנאה, וגם מגעם ביין שלנו אוסר בהנאה. ואסור למוכרו לגוי או ליתנו במתנה לגוי, אלא ישפכנו לתוך האסלה של בית הכסא. אבל היין של הערבים (ישמעאלים) שאינם עובדי עבודה זרה, ומאמינים בייחוד השם, אינו אסור בהנאה, אלא רק בשתיה, גזרה משום בנותיהם, שהוא איסור חתנות, ואף מגעם ביין שלנו אוסר בשתיה. וכן המנהג.
ב. ספק סתם יינם, או ספק מגעם ביין שלנו, של ישמעאלים (ערבים) מותר אפילו בשתיה, אבל בספק מגע הנוצרים ביין שלנו יש להחמיר, ואע"פ שהוא ספק דרבנן, מפני חומר האיסור של יין נסך החמירו בו חכמים.
ג. אף על פי שהלכה רווחת אצלינו שסתם יינם של עכו"ם גם בזמן הזה אסור בהנאה, ואפילו מגעם של הנוצרים ביין שלנו אוסר בהנאה, וכנ"ל, שכן דעת מרן שקבלנו הוראותיו, מכל מקום אם העכו"ם חייב לו ממון, מותר לו לגבות חובו מסתם יינם, כשאי אפשר לגבותו ממקום אחר, שהוא כמציל מידם, שאפשר שגם מרן מודה בזה, הילכך יש להקל.
ד. בראנדי (קוניאק) שנעשה מן היין של סתם יינם, אסור לשתותו, והנוהגים היתר בדבר, אין להם על מה שיסמוכו, ויש למחות בידם ולבטל מנהגם.
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
