הרב חנניה מנס • חינוך בנעימות: להשריש לדורות. \ וירא תשפ”ב.


כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה'” (י”ח י”ט)
ברש”י: “כי ידעתיו. לשון חיבה וכו’. שהמחבב את האדם מקרבו אצלו ויודעו ומכירו. ולמה ידעתיו, למען אשר יצווה, לפי שהוא מצווה את בניו עלי לשמור דרכי“.

מצאנו בפרשה, שניים שקיימו מצוות הכנסת אורחים במסירות נפש – אברהם אבינו ולוט.

אברהם אבינו שקיים מצוות הכנסת אורחים למרות שהיה חולה ביום השלישי למילתו, ולמרות חום היום. ולוט שהכניס אורחים בסדום אפילו שהיו מחייבים בסדום מיתה, את מי שהיה מארח אורחים בביתו.

ומצאנו הבדל מהותי ביניהם.

לוט מצא אורחים ובגלל החינוך שהושרש בו מביתו של אברהם לא היה מסוגל להשאירם בחוץ, והכניסם לביתו למרות הסיכון הרב.

אברהם אבינו לא קיבל אורחים, אלא חיפש והשתוקק לאורחים. למרות שהיה חולה ופטור ממצווה זו, והצטער שלא באו אורחים לביתו עקב המזג אויר הקשה שהיה,

ומיד כשראה שלושה שנדמו לו כערביים רץ לקראתם לשדלם להיכנס לביתו.

בזה למדנו את ההבדל המהותי. אברהם אינו מכניס אורחים משום שצריך או משתלם לעשות זאת, אלא משום שהוא מחפש לקיים את המצוות, ולכן גם כשפטור מהמצווה משתוקק הוא לקיימה. זה חלק מהבסיס בלו”ז היומי שלו.

ולכן שהגמרא לומדת את סימני צאצאיו שאחד מהסימנים הם: “גומלי חסדים”

מביאה הגמרא את הפסוק: ” למען אשר יצווה את בניו וגו’ ” (יבמות עט.)

איך ציווי זה הושרש כל כך חזק אצל צאצאיו?

דוגמא אישית. – מה הכי יקר להורה, ועד כמה.

ילדים הם הדוגמא המצוינת של חיקוי, – של הוריהם.

משמרת בילגה נענשה עקב משפט של אחד ממשפחתה כמ”ש בגמ’ סוכה (נו)

כשנכנסו נכרים להיכל, באה מרים ממשפחת בילגה וטפחה על גגו של מזבח אמרה לו: ‘לוקוס לוקוס [=זאב זאב], עד מתי אתה מכלה את ממונם של ישראל [בקורבנות], ואינך עומד להם בעת צרתם’.

וכל המשמרת נענשה. מדוע?

מבארת הגמרא שותא דינוקא – השיג ושיח של הילד.

או דאבוה או דאמיה – מדיבורים של אחד מהוריו.

ולא בהכרח שכך דיבר אביה של אותה מרים, אלא זה היה רוח הדברים, שהיו מבזים את עבודת בית המקדש.

לוט אכן הכניס אורחים ובזכות זה ניצל, אך לא טרח לחפש אורחים, כי לא היה חסרה לו מצווה זו.

משא”כ אברהם טרח וחיפש אורחים, ואפילו שהיה חולה, טרח במצווה זו. זכה וילדיו יהיו גומלי חסדים. והקב”ה יתבטא עליו בחיבה ” למען ידעתיו”

כמה עלינו להשריש את העדיפות העליונה של הדברים החשובים לנו, הן בדיבורים, ובדגש על המעשים, ולקיימם מתוך שמחה של מצווה. והשתוקקות לקיים את רצון השי”ת.

ונזכה ל “אשר יצווה את בניו וגו’ “

הכותב: הרב חנניה מנס שליט”א.

יו”ר ארגון “בנועם – שיח” לתגובות \ הערות \ הארות N3201525@GMAIL.COM

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

ילקוט יוסף - פורים משולש, סדרת "מורשת מרן"
₪25.00

רכוש כעת

סט חזון עובדיה המלא - 19 כרכים
₪620.00

רכוש כעת

מעדני המלך - חלק ד - חינוך ילדים
₪45.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

תגובות (0)

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *