מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

מסעו של אדם עלי אדמות, הוא ארוך.

האדם מצווה למלאות את ייעודו בעולם ולהחזיר את נשמתו בסיום המסע, למקור ממנו באה, בהצלחה.

לא פעם, ניסיונות וקשיים מלווים אותו בדרכו. כדי לעמוד בהם צריך כוחות. אדם שנטעו בו הוריו ומחנכיו כוחות להיטיב להתמודד בהם, מצליח לעמוד בניסיונות.

שתי דרכים לחנך חניך.

דרך אחת – יש יאמרו קלה היא יותר – לאלף אותו! כמו שמלמדים בעל חי לעשות פעלולים למיניהם.

הדרך השנייה – קשה יותר – היא לחנך אותו! להחדיר לחניך את מהות הדרך. לתת לו טעם במסע.

את ההבדל בין שני הדרכים נגלה בעת ניסיון:

זה שחינכו אותו, יתמודד וילחם להצליח לעמוד בקשיים, אף אם ייפול – יתרומם ויתייצב.

זה שאילפו אותו – יישבר. יירמס לנוכח הקשיים, והאילוף ייעלם כלא היה.

פרשתנו, מספרת על מסעות בני ישראל בדרכם ממצרים לארץ כנען.

עם ישראל לא נהנה מהחניות בדרכם. המסע הרי היה לו לעונש על חטא המרגלים.

אך מאידך, ליוצר התוכניות והמסעות – ה’ יתברך – הייתה מטרה, בכל חניה וחניה ובכל מסע ומסע.

וכמ”ש הרש”ר הירש: כאשר ה’ הורה להם לצאת ממקום החניה, הוא התכוון שישיגו מטרה, והנהגתו המחנכת של ה’ תרה להם מקום חדש לחניה המסוגל להשגת אותה תכלית. כל המסע היה בו משום התקדמות, המסע היה תכלית המוצא, וכך היו כל ‘מוצאיהם למסעיהם’.

היפוכו של דבר בעיני העם. בכל מקום ששהו בו לא היו מרוצים. כשהגיעה השעה לצאת מן המקום, היתה להם היציאה לתכלית. אחת היא להם לאן יסעו, ובלבד שיצאו מן המקום ששהו בו עד כה. הם נסעו על מנת לצאת ממקומם, וכך היו כל ‘מסעיהם למוצאיהם’.

עם ישראל רצה להתקדם. לא ראה בחניות מקום להתקדם, להיפך! מתי יסתיים הסיפור הזה. אך המחנות היו רצון ה’.

במהלך חיינו ישנן ‘חניות’ ותחנות רבות. אנחנו כה רוצים להתקדם. והנה – אי אפשר.

רוצים לזוז וישנם מכשולים בדרך.

אנחנו לא מבינים מדוע דווקא עכשיו ”מעכבים” אותנו.

אך האמת שהכל מכוון מלמעלה!

והקשיים והניסיונות בדרך – צריך לעמוד בהם.

אנחנו כהורים ומחנכים צריכים לזקוף את הגב ולתת כח לחניכינו.

להחדיר לילדים את הערכים בשמחה.

זה יכול להיות באינספור הזדמנויות.

בראש ובראשונה בשבתות. בסעודות.

ע”י שירה ודברי תורה. ובפרט סיפורים (לא מתוך הספר – מותר להיעזר אך לא לקרוא!)

סיפורי חז”ל. סיפורי צדיקים. סיפורי אמונה וביטחון, השגחה פרטית.

בביקור במקומות הקדושים. לספר סיפורים, על ההיסטוריה המפוארת של האומה. בקברי צדיקים לחבר אותם לצדיק.

להחדיר נופך בבית היהודי, ביום יום. כראש חודש, סיומי מסכתות וכדו’

גם ככה הנך מחנך – הפוך את המסע הזה למסע חיים מדהים! ליצוק טעם ותוכן.

הוויה שתיתן כוח לחניך – להמשך מסעו עלי אדמות.

לתגובות והארות,/הערות N3201525@GMAIL.COM