מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ה | פרשת ויקרא – הלכות ראש חודש, הלכות ט-יב.

למעוניינים לקבל את הלימוד מידי יום למייל, ניתן להירשם ע”י לחיצה על הקישור הזה.

א. יחיד שהתפלל שחרית או מנחה בראש חודש, ובסיום תפלתו נסתפק אם הזכיר יעלה ויבא, אם לא, צריך לחזור ולהתפלל.

ב. יחיד שהתפלל שחרית בראש חודש, ושכח לומר יעלה ויבא, בין שהתפלל בביתו, בין שהתפלל עם הצבור, אפילו נזכר לאחר שהתפלל מוסף, צריך לחזור ולהתפלל שחרית ולהזכיר ראש חודש, ונכון שיניח תפילין בברכה לפני שיחזור להתפלל שחרית. ואם לא נזכר אלא עד שעת תפלת המנחה, יתפלל מנחה שתים, ויאמר בשתיהן יעלה ויבא, ואין צורך לחזור ולהניח תפילין בשעת מנחה.

ג. בימים שהיחיד גומר בהם את ההלל, יש לענות אמן דברכות באמצע ההלל, ולא חשיב הפסק, משום דהוי שבח וזמרה מענין ההלל, וכדין פסוקי דזמרה. אך אמן דתתקבל, ועל ישראל, ויהא שלמא, אין לענות, כיון שאינם אלא מנהג. וכמ”ש הרמב”ם. אבל בהלל דראש חודש שאין מברכים עליו, יש לענות גם אמן דתתקבל וכיוצא בזה. וברוך הוא וברוך שמו לא יענה אפילו בהלל של ראש חודש.

ד. צריך לכפול כל הפסוקים שבסוף ההלל, מפסוק אודך כי עניתני עד הסוף, שהוא פסוק הודו לה’ כי טוב, ולא כמו שיש נוהגים לכפול רק עד אנא ה’ הצליחה נא, ולא יותר. שהרי מבואר בפירוש בדברי האר”י בשער הכוונות (דרוש חג הסוכות דף קג ע”ד) שצריך לכפול גם הפסוקים שאחר אנא ה’ הצליחה נא. [ולא כמו שנראה מדברי הרב המחבר בבן איש חי שאחר אנא ה’ הצליחה נא, כפילות הפסוקים הוא רק מנהג. ונעלם מעינו הבדולח דברי האר”י הנ”ל]. ויש לנהוג כדברי המקובלים בין כשגומרים ההלל, כמו בחג הסוכות וחנוכה, בין כשמדלגים בהלל, כגון בראש חודש וחול המועד פסח.