מאמרותיו של מרן לפרשת השבוע: גם אם נגזרה על האדם מיתה ח"ו מפני העבירות שבידו, יש לו אפשרות לתקן את העניין ולבטל את רוע הגזירה ע"י תשובה וחזרה ממעשיו הרעים, וחזרתו לדרך הישר.
"ושבת עד ה' אלקיך… ושב ה' אלקיך את שבותך" (ל, ב-ג).
הסביר מרן פוסק הדור זצוקללה"ה (משיעורי הראש"ל, ח"א עמוד עב):
הנה כתוב "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם", "קדם" הוא ראשי תיבות: ק'ין, ד'וד, מ'נשה.
קין, שפך דמים והרג את הבל אחיו, ושב בתשובה ונתקבלה תשובתו. דוד, נכשל בחטא בת שבע, ולפי דרגתו נחשב לו כאילו נכשל באיסור עריות, אך עשה תשובה ונתקבלה תשובתו. מנשה – עבד עבודה זרה, ולא הייתה עבודה זרה שלא עבד לה, ואף הכניס צלם של עבודה זרה להיכל בבית המקדש כדי להכעיס, אך עשה תשובה ונתקבלה תשובתו.
ונמצא ששלשתם יחד עשו ג' עבירות חמורות שבתורה – שפיכות דמים, עריות, עבודה זרה, ובכל זאת כשעשו תשובת אמת נתקבלה תשובתם, וזהו שנאמר: "תשב אנוש עד דכא", דכ"א ר"ת ד'ם – דהיינו שפיכות דמים, כ'וכבים – דהיינו עבודת כוכבים, א'שת איש – דהיינו גילוי עריות.
לרמוז שגם על עבירות חמורות אלו יש תשובה אם יעשנה כראוי, ואף אם נגזר דינו למיתה, יכול לתקן את מצבו ולשפרו על ידי תשובה אמיתית שעשה.
(משול תבל-דברים, עמוד שפב).
מתוך הגליון השבועי "מרן מאור ישראל".
לשליחת שאלות בהלכה לרבני הארגון, לחץ כאן
