סיפר מרן מאור ישראל זצוקללה"ה:
פעם אחת הלכתי במקום שיש בו שדות, ואני רואה איש אחד עומד ליד שדהו ובוכה, ניגשתי אליו ושאלתי אותו: "למה אדוני בוכה?".
והוא השיב ואמר לי: "תראה יש לי כאן שדה בשטח של עשרה דונם, ואני עובד בה יום ולילה, זורע בה בצלים, אחר כך באים הסוחרים וקונים אותם ממני בכמה פרוטות, ואילו החבר שלי יש לו שדה בקושי חמישה דונם, והוא מגדל שם שושנים ופרחים, וכשהם גדלים הוא שולח אותם לחוץ לארץ במטוס, ותמורתם הוא מקבל מאות של דולרים, ואחר כך הוא יושב כמו אפנדי שנה שלימה ולא צריך לעבוד, למה המזל שלי גרוע ואילו המצב שלו מצוין?".
אמרתי לו: תראה אדוני, זה לא קשור למזל שלך, ההסבר לכך הוא פשוט מאד, אתה זרעת בצלים – תאכל בצלים, הוא שתל שושנים – יקטוף שושנים, אם גם אתה תתאמץ ותשתול שושנים, הרי שבבא היום גם אתה תקטוף שושנים!
והלקח, מה שתשקיע ותזרע בבן שלך – זה מה שתקצור! הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו…