בס"ד, ‏כד כסלו תשע"ח

410-2/ע"ח

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה ר' יצחק שם טוב נ"י

שלום רב,

לשאלתו בדבר מי שעירה מכלי ראשון על גבי תיון תה בשבת, ועשה מאותו תיון כמה כוסות תה, מה דין הכוס הראשון, ומה דין שאר הכוסות.

מבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ג (סי' שיח סעיף מד) שכל דבר השנוי במחלוקת הפוסקים אם מותר לעשותו בשבת או אסור, אף אם ההלכה נפסקה בש"ע לאסור, בדיעבד שעבר ועשה כן אפי' במזיד, מותר ליהנות מדבר זה בשבת, ומבואר שם בדין עשיית תה בשבת, שלכתחלה אסור לערות בשבת מים חמים על עלי תה שלא נתבשלו כדי לעשות תמצית, שכלי ראשון מבשל כדי קליפה, וע"ש בהערה שהבאנו שבספר יערות דבש ח"ב כתב להרעיש על המקילים לערות מים רותחים על עלי תה בשבת, וע"ש שרוב הפוסקים ס"ל לאיסור, ומ"מ בשו"ת מים חיים או"ח (סי' קיח) כתב שיש להתיר עירוי רותחים על התה בשבת משום שהוא קלוי, וכאילו נצלה או נאפה, ואין בישול אחר צליה או אפיה, ואע"פ שדוחים דבריו, מ"מ בהיות שסו"ס דבר זה נתון במחלוקת כמ"ש ביערות דבש שיש מתירים, וכן שו"ת מים חיים התיר, וכן ישנה מחלוקת אם עירוי מכלי ראשון מבשל כלל, או תתאה גבר גם בכה"ג, לכן בדיעבד מותר לשתות אף את הכוס הראשון.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא בית הדין הרבני הגדול

מתוך הגליון השבועי "מרן מאור ישראל" שמות תשע"ח.

[contact-form-7 id="224" title="עלון שבועי בפוטר"]