היום נלמד הלכות דיני ומנהגי בין המצרים
א. הימים שבין צום שבעה עשר בתמוז, לבין צום תשעה באב, נקראים ימי ״בין המצרים״, על שם הפסוק (איכה פרק א פסוק נ) ״כל רודפיה השיגוה בין המצרים״. ואמרו חז״ל (במדרש איכה שם), שהם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש. ולכן נוהגים כמה מנהגי אבל וצער מיום שבעה עשר בתמוז עד אחר תשעה באב.
ב. יש להזהר בימי בין המצרים שלא ללכת יחידי מתחלת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית (שבסך הכל הם שש שעות), מפני קטב מרירי, שהוא שד השולט בימים ההם, ולפי דברי הגמרא פסחים (קיא:) יש להזהר בזה ביותר מאחד בתמוז והלאה, וכן יש להזהר בימים אלה שלא ללכת ברחוב בין חמה לצל.
ג. המלמדים תלמידים יזהרו שלא להכות התלמידים אפילו ברצועה קלה, וכן ההורים יזהרו שלא יכו את ילדיהם בשעות אלו, מפני שיש חשש סכנה בדבר.
