כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה יום טוב – הלכות חג השבועות, הלכות א-ב.
א. בששה בסיון חל יום חג השבועות, לאחר ימי ספירת העומר שנמשכו ארבעים ותשעה ימים שהם שבעה שבועות, ולכן נקרא חג "השבועות", וכמו שנאמר: "שבעה שבועות תספור לך וכו', ועשית חג שבועות לה' אלהיך". ואמרו חז"ל: למה תלה הכתוב יום חג השבועות בספירה, מה שאין כן בשאר מועדות, לפי שכאשר נתבשרו ישראל לצאת ממצרים נתבשרו שהם עתידים לקבל את התורה לסוף חמשים יום ליציאתם, שנאמר בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה, נ' יתרה של "תעבדון" במקום "תעבדו", לרמוז שמקץ נ' יום לצאתם יקבלו את התורה בהר חורב, ובצאת ישראל ממצרים מרוב חיבה לתורה היו מונים בכל יום ויום: הרי עבר יום אחד, הרי עברו שני ימים, וכן הלאה, מפני שהיה נראה בעיניהם כזמן ארוך מתוך חיבתם הגדולה לתורה, והיו מצפים ומיחלים לקבלת התורה, לכך נקבעה הספירה לדורות.
ב. יש אומרים שבליל חג השבועות אין לקדש על הכוס עד שיהיה לילה ודאי, (שהוא כרבע שעה לאחר שקיעת החמה), שאם יקדש מבעוד יום הרי הוא כמחסר קצת מיום מ"ט לספירה, וכתוב: "שבע שבתות "תמימות" תהיינה". ויש חולקים ואומרים שאין לחוש לכך, ושכן פשט המנהג לקדש אף מבעוד יום, ובמקומות אלו שאפשר בנקל לחוש לדברי האחרונים ולהמתין מלקדש עד לאחר צאת הכוכבים, נכון לעשות כן. אבל בארצות אירופה וכדומה שהשקיעה מתאחרת מאד בימי הקיץ, ובני הבית מצטערים לשבת ולהמתין עד הלילה, וגם זה גורם להפרעה לסדר לימוד הלילה בספר "קריאי מועד" כפי שנוהגים על פי הזוהר והאר"י ז"ל, יש להקל להם לקדש ולסעוד מבעוד יום, ואם אפשר טוב שימתינו עד תחילת השקיעה, באופן שהשמש נכסית מעינינו, ואז יקדשו ויסעדו. וטוב שיאכלו כזית בצאת הכוכבים, ועליהם תבוא ברכת טוב. וגם להמחמירים אין צריך להזהר בזה אלא בקידוש, אבל תפלת ערבית אפשר להתפלל מבעוד יום.
