פרשת פינחס – הלכות מעקה והלכות דברים האסורים משום סכנה, הלכות ד-ז
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
א. גובה המעקה עשרה טפחים. ומן הדין די בשיעור שמונים סנטימטר, וטוב להחמיר ולעשותו בגובה מטר אחד.
ב. אם יש בור בחצר, עושה לו חוליא סביבותיו גבוהה עשרה טפחים, או שיכסהו בכיסוי חזק, שלא יפול הנופל ממנו. ולא יברך, כי יש מחלוקת בדבר, וספק ברכות להקל.
ג. קדרה של בשר שנתבשל בה בשר, ונפלה חתיכת דג לתוכה, אם יש כנגדה ששים, בטלה בששים, ותבשיל הבשר מותר. ואם לא היה בבשר והרוטב שבקדרה ששים נגד חתיכת הדג, מותר להוסיף ולהרבות בשר ורוטב בקדרה עד שיהיה שיעור ששים נגד חתיכת הדג. ואין לחוש בזה למה שאמרו אין מבטלין איסור לכתחלה. ואחר שיסלק החתיכה של הדג, ויוסיף על מה שבקדרה בשר ורוטב, ירתיח הכל ביחד, ואז כל הבשר שבקדרה חוזר להיות מותר באכילה.
ד. מים שבשכונת המת צריך לשופכם, ואין לשתותם מחשש סכנה. ואם טעו ואפו או בישלו מהם, אם היו מים שאובים בביתו של המת, הפת והתבשיל מותרים, וכן הורו גדולי הדור להלכה ולמעשה.
מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!
