כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות תפילות יום טוב וחול המועד, הלכות ו-יב.
א.ספק אם קרא את ההלל, ספק לא קראו כלל, מן הדין אינו חוזר וקורא, וטוב שיחזור ויקראנו בלא ברכה.
אם גמר את ההלל ולא בירך עליו, יצא, שאין ברכות מעכבות.
ב. כל היום כשר לקריאת ההלל מהנץ החמה עד השקיעה, שנאמר "ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'" (מגילה כ:). ובדיעבד אם קרא ההלל אחר עמוד השחר קודם הנץ החמה, יצא. ואם עבר יום טוב, אין תשלומין להלל, שאין תשלומין אלא לתפלה דרחמי נינהו, מה שאין כן קריאת שמע והלל ומגילה, שאין להם תשלומין. (ברכי יוסף סימן תרפז סק"א, שואל ומשיב תנינא חלק ד ס"ס קלה).
ג. בהוצאת ספר תורה, יש נוהגים שהשליח צבור פותח באמירת י"ג מדות, בטעמי המקרא כאדם הקורא בתורה, והצבור עונים אחריו. ויש מפקפקים על זה, שעל כל פנים אין לומר י"ג מדות ביום טוב. ולכן שב ואל תעשה עדיף. וכן אנו נוהגים שלא לומר י"ג מדות כלל, לא ברגלים ולא בימים הנוראים.
ד. מותר להוסיף עולים ביום טוב על חובת היום, ולהעלות לספר תורה יותר מחמשה עולים.
ה. בחול המועד, ערבית שחרית ומנחה, צריך לומר יעלה ויבא, ואם לא אמרו וסיים תפלתו חוזר לראש התפלה. וקוראים ההלל בדילוג. ומנהג ארץ ישראל ואגפיה לקרוא את ההלל בלי ברכה. ומתפללים מוסף כמו ביו"ט הראשון, אלא שביו"ט אומרים "יו"ט מקרא קודש הזה", ובחול המועד אומרים "את יום מקרא קודש הזה". ומכל מקום אם אמר בחול המועד "את יום טוב מקרא קודש הזה" אין מחזירין אותו.
ו. הטועה בתפלתו בחול המועד והתפלל תפלת יום טוב, לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולהתפלל שמנה עשרה עם יעלה ויבא.
ז. בשבת חול המועד, בין בפסח, בין בסוכות, אין המפטיר מזכיר כלל בברכת ההפטרה את החג, שהרי אין הפטרה בחול המועד, ולא באה ההפטרה אלא בשביל השבת, לפיכך אינו חותם אלא מקדש השבת בלבד. וכן המנהג.
