בשנה השלישית למלכותו, אחשוורוש עושה סעודה לכלל יושבי הממלכות אשר תחת שליטתו בכל העולם.
סעודה יוקרתית ברמות הגבוהות ביותר.
הריצוף היוקרתי ביותר בעולם. המושבים – מיטות זהב וכסף וכו'.
והאוכל והשתייה כרצון ודת כל איש ואיש. מה שהוא הכי אוהב.
לטורקי – הקפה, להונגרי – הגפילטע, לשוויצרי – את השוקולד, לאתיופים – אינג'רה. לרומנים – ממליגה. לישראלי – השוארמה, (וי"א חוצפה ישראלית..)
ולמרוקאי – קוסקוס וכמובן מאכלים מתובלים וכן על זו הדרך.
ומוזיקה. איפה היא ברשימה?
מוזיקה – עוד לא היו אוזניות (על מנת שכל אחד ישמע מה שהוא רוצה), לפיכך לא היה אפשר להשמיע מוזיקה כרצון איש ואיש ובטח שלא ברבים – לכלל המשתתפים. כי המוזיקה שבני מדינה אחת אוהבת,
צורמת לבני המדינה השכנה.
לכל אחד יש את הניגון המיוחד לו אותו הוא אוהב. וניגון שאינו אוהב יכול לצרום לו, ולגרום לו שלא ליהנות מן המסיבה…
שאלו פעם קבוצה של מחנכים: מה אתם זוכרים מהמלמד שלכם בכיתה ז'?
האחד ענה: המכה שקיבל. והאחר השיב: המחמאה שקיבל. והשלישי – הטיול שהיה להם עם המלמד.
וכן על זה הדרך.
שאלו אותם: ואיך הוא הסביר את הגמרא? איך הוא נתן פירוש במשניות?
שקט!
אף אחד לא זכר…
כשאנחנו רוצים להצליח לגשת ללב של ילדינו / חניכנו עלינו למצוא בהם את מה שהם אוהבים…
האדמו"ר מפינסק קרלין זצוק"ל שהי אף מחנך, כותב שהכלי הראשון למשמעת בכיתה ע"י חיבור רגשי לתלמידים – ע"י שתאהב אותם,
והשלב החזק יותר הוא לדעת אף מה הם אוהבים. ואכן להנעים להם..
כך נוכל להגיע לליבותיהם ולהצמיח מהם את המיטב.
עלינו לגלות את הצלילים שהם אוהבים. ולהשמיע להם אותם!
זו הדרך להשריש בהם ערכים אשר לא יישכחו במהרה!
בדרך זו נצליח לרומם אותם! ואף לדרוש מהם!
להזמנת הרצאות, הערות הארות וייעוץ: n3201525@gmail.com