המצורע יוצא מחוץ למחנה, על מנת לשבת לבד במצב לא נעים, כשראשו פרוע ובגדיו קרועים. כך ישב ויחשוב על נגעי הלשון הרע שבעונותיהם קיבל נגעי גופו. וישוב בתשובה ויעשה את דרך התשובה – ויתרפא.

וזה עונשו של מי שדיבר לשון הרע.

ומי שלא אמר מילה טובה?

נו.. לא אמר! מה קרה?

אומר הזוה"ק בפרשתנו ( תזריע דמ"ו ): 'כמה דעונשא דהאי בר נש בגין מלה בישא, כך עונשיה בגין מלה טבא דאתיא לידיה ויכיל למללא ולא מליל',

ובלשוננו: אומר רשב"י, כמו העונש שיש לאדם שאמר מילים רעות ודיבורים אסורים. כך נענש אף על מילים טובות ודיבורים חיוביים שיכול היה לומר, ולא אמר!

שמעתי מהגה"צ ר' אהרן טויסיג שליט"א סיפור מפעים על כוחה של מילה טובה:

סיפור שסיפר לו יהודי עשיר, המתגורר בלונדון. שיצא לילה אחד מבית הכנסת, כשבכיסו מונחת חבילת שטרות המכילה סכום עצום. ומיהר לביתו. וכאשר עבר ברחוב צדדי וחשוך, הסתער עליו לפתע גוי גברתן, מגודל שרירים, שהערים לעברו את המשפט העתיק השגור על לשונם של שודדים ורוצחים: 'תן או הכסף או הנפש!'

לפני שבא להגיש לו את חבילת השטרות. פנה אליו היהודי לפתע, ושאל: מה אתה רוצה ממני? לשם מה אתה צריך את הכסף שלי?!

השודד ההמום מההעזה הבלתי מוסברת שגילה, נרתע לרגע קט, ואחר כך השיב בקול גס: 'אני רוצה ללכת עכשיו, לקנות וויסקי, לשתות ולהשתכר. תן כבר את הכסף!'

'האמת שאתה נראה לי אדם מאוד הגון ונחמד', ציין העשיר, 'אם זו הסיבה, הנה אני מוציא לך עכשיו שטר של עשרים לירות שטרלינג, לך ותשתה כאוות נפשך!'

מספר העשיר להרב טויסיג: 'אל תשאל כיצד צץ במוחי רעיון כה מוזר, כאשר על פניו הייתי אמור לאבד עשתונות ולהתמוטט ברגע אחד. ה' יתברך פשוט שם בפי את המילים הנכונות. הבריון חטף את השטר שהושטתי לעברו, והסתלק מהמקום בלי לומר מילה! והתכוננתי למחרת בבוקר לבוא לבית כנסת לברך ברכת 'הגומל'! ולחשוב כי בכך הסתיים הסיפור, אבל האמת שהוא טרם התחיל!'

..שלושה ימים לאחר ניסיון השוד, צעד שוב היהודי בחושך שוב מבית הכנסת.

הרחוב היה אפל, אך גם בחושך הצליח להבחין בצלליות של יהודים המסתובבות לפני בית הכנסת. תוך כדי כך, קלט היהודי מזווית עיניו את אותו גוי מפחיד, המתקרב לעברו. אין לתאר את החרדה שחש באותם רגעים. המחשבות התרוצצו במוחו. אולי העבריין שמע כי אני עשיר? האם באים לשדוד אותי שוב, או שמא גרוע מכך? האם שוב יתרחש לי הנס?

הגוי אכן נגש אליו ושאל: 'זה אתה, נכון? זה אתה!'

תוך כדי כך, אזרו המתפללים אומץ והתאספו סביבנו. התברר כי הגוי הזה ממתין במקום, ובמשך  דקות ארוכות הוא ניגש לכל יהודי שבסביבות בית הכנסת, מתבונן בו מקרוב, ומנסה לזהות האם פניו תואמות לפני האיש אותו הוא מחפש.

המתפללים היו נתונים באימת מות. ובצדק. מה הוא רוצה, מה הוא עלול לעשות?!

אבל הגוי המשיך בדבריו ואומר ליהודי. 'לפני שלושה לילות, כשבאתי להתנפל עליך ודרשנו ממך באיומים את כספך'. וכשכולו רועד. 'תראה', הסביר הפושע 'נתת לי שטר של עשרים שטרלינג, כדי שאקנה בו משקאות חריפים, אבל בסוף הוצאתי רק שלוש עשרה לירות שטרלינג. אני רוצה להחזיר לך את העודף – שבע לירות שטרלינג'.

'אומר לך האמת', סיפר הגוי: אני היום בן עשרים ושבע, אבל מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד מופרע וחסר משמעת הוריי היו אומרים לי תמיד: אתה אפס מאופס, מה יצא ממך?!

גם המורים בבית הספר לא היו מרוצים ממני, והיו מטיחים בי שוב ושוב: אתה פרא אדם, לא יצא ממך כלום!

אני לא זוכר שאף פעם במהלך חיי, אבא ואמא או אחד מהמורים שלי בבית ספר, אמר לי מילה טובה. כשראיתי אותך באותו לילה, לאחר שעבר עלי יום קשה, התכונתי לפרוק עליך את עצבי ולרצוח אותך בין אם תסרב לתת את הכסף, ובין אם לא!

אבל כשאמרת  לי כי אני נראה אדם עדין ונחמד הייתה לי זו הפעם הראשונה בימי חיי, שבה שמעו אזני מבן אדם כלשהו, שאומר עלי משהו חיובי. החלטתי לקחת ממך את עשרים הלירות ולהחזיר את ההפרש. עכשיו באתי להשיב לך את העודף, הנה קח לך בבקשה שבע לירות שטרלינג!

הגוי הגברתן סיים את דבריו, ולנגד כל היהודים המתאספים, פרץ בבכי חסר שליטה ומלמל מבעד לדמעות: זו הפעם הראשונה שאוזני שמעו כי אני אדם הגון ונחמד!!

נזכור את דברי הזוהר. כמה נשמות מסתובבות לידינו שזקוקים למילה טובה, ואם על הגוי זה משפיע, כל שכן על נסיכים – בניו של מלך מלכי המלכים. שזקוקים למילה טובה, לפרגון, לייחס טוב ומחבק.

למילה שנוסכת תקווה ואור חדש לאדם..

ואם מילה בסלע ושתיקה בתרי, זה בהרבה יותר..

וכ"ש כמה עלינו להיזהר מלתת לילדינו תלמידנו 'עקיצה' וכל שם וחניכה דאית ליה.. שיכולה לחסל אותו..

יה"ר שנזכה, בפרט בימי ספירת העומר להרעיף מילים טובות.

(ואל דאגה הם יחזרו אלינו, ובגדול!!)

להזמנת הרצאות, הערות הארות וייעוץ: n3201525@gmail.com