"אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם" ברש"י: "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים"
היכן מצאנו בתורה אזהרה מיחדת להזהיר גדולים על הקטנים? מדוע דווקא במצווה זו העוסקת בטומאת הכהנים, מזהירים הגדולים על הקטנים לשמור על הקטנים לבל יטמאו? מדוע לדוג' לא הזהירו במצוות איסור אכילת בשר וחלב להזהיר את הקטנים? הלא את כל התורה על ההורה מוטל להנחיל לצאצאיו!
אומר רבי זלמן סורוצ'קין זצ"ל בספרו 'אוזניים לתורה':
שרואים יסוד גדול מאוד בענייני חינוך, כאשר אב אומר לבנו כאשר ילד קטן נוגע במוקצה בשבת, אומרים לו: זה מוקצה, הוא מרים את עיניו ורואה שכולם לא נוגעים.
כאשר אב מסביר לבנו לא לאכול מאכל שאינו כשר, הוא מתבונן סביבו, ורואה שאכן כולם אינם אוכלים אוכל שאינו כשר. כל איסור אחר ילד מבין – אסור לאכול ללא ברכה, כי גם כל החברים שלו נוהגים איסור בדבר.
משא"כ במה שנוגע לאזהרות הכהנים על טומאת מתים.
הבה נדמיין לעצמנו את המקרה הבא: באחד הימים משתחרר הילד לביתו מן החדר, משום שגדול הדור נפטר. הוא רץ הביתה ורוצה לצאת עם אבא להלויה, אבל לא. אבא עוצר אותו: "אנחנו איננו הולכים לשם, אנחנו כהנים"… "ומה אם אנחנו כהנים?" – מתפלא הילד – "האם אנחנו יותר צדיקים מכולם? הרי כל הרבנים הולכים ללוייה הזאת"… כאן מתחילה הבעיה… כאן צריך האב לחנך את בנו כנגד הזרם. כשהרב ששמו 'כולם' מתיר, ניצב האב בפני בעיה לא פשוטה. כשצריכים להילחם כנגד "כולם", באה התורה ומזהירה "אמר ואמרת", להזהיר גדולים על הקטנים.
זהו יסוד חשוב מאוד בחינוך כל אדם לעצמו ובחינוך הילדים בבית, ומי שישכיל לעשות בו שימוש נכון, יוכל להחדיר לביתו עקרונות חינוכיים רבים ולרומם את הליכות הבית.
גם כאשר אנחנו רואים דברים שהסביבה התרופפה בהם, על ההורה להחדיר כמה אנחנו מרוממים ועל ההורה להזכיר לילדיו: אנחנו מקפידים על ענין כלשהו יותר מאחרים, משום שאנחנו שונים ואחרים, בגלל שאנו: – "בני אהרן".
(יחי ראובן)
להזמנת הרצאות, הערות הארות וייעוץ: 0583201525 n3201525@gmail.com
