עצור. נסה בזיכרונך, להיזכר ב"חנוכה" מבית הוריך.
סופגניות ספינג'ים?
נסה לדפדף בדפי המדיה החרדית, בבוא חג החנוכה. תקרא על איכות השמן. על הישמעאלים שמזייפים שמנים. על חידונים ועל חנוכיות ענתיקות – משנות דור…
עצור שוב. וחשוב, מה אתה רוצה להנחיל לילדיך.?
ויותר מכך, ישנה סגולה נוראה מחז"ל. – הגמרא במסכת שבת( כג: ) כ' אמר רב הונא הרגיל בנר הווין ליה בנין תלמידי חכמים. ומפרש רש"י וז"ל דכתיב כי נר מצווה ותורה אור ע"י נר מצוה דשבת וחנוכה בא אור דתורה. דהיינו מובטח לרגיל בנרות שבת וחנוכה שבניו יגדלו תלמידי חכמים.
שואלים המפרשים הרי רואים אנשים שרגילים בנר, ואין בניהם תלמידי חכמים?
רבינו יונה כ' שא' מהחכמים היה רגיל לעבור על פתח א' מאנשי הגדולים. והיה רואה שהייתה בעלת הבית, זהירה מאוד להדליק נר שבת בעתו ונר חנוכה בעתו. אמר החכם: באמת תדעו, כי מן הבית הזה יצאו שני אנשים גדולים. ויהי כן. ותלד האשה ההיא שנים מחכמי ישראל שהאירו את העולם בחוכמתם, על דבר אשר האירה האשה ההיא נר מצוה בעתו.
מסיפורו של רבינו יונה משמע שאין די בהדלקה אלא צריכה להיות בזהירות, וכהלכתה.
וכן כותב המאירי "הרגיל בנר – דרך חיבוב מצוה והערה מפורסמת הווין ליה בנין תלמידי חכמים"
ואכן כמה שווה לנו להתעורר, ולא ליפול לתרדמת חורף!
נִלמד וְנלמֵד על מעלת החנוכה ונרותיה, שעל מצווה זו המליץ הרמב"ם שהיא חביבה עד מאוד.
נייקר את סגולתה שהיא כמעלת השפעת אור הגנוז. ומעוררת את י"ג מידות של רחמים ( האריז"ל ).
נתמקד בשמחת החג, ובסיפור מסירות נפשם של החשמונאים וחנה ושבעת בניה.
ואכן כשנקיים מצווה זו כתיקונה. ילדינו ידעו שאינם קוראי מדיה זולה על קלוריות הסופגנייה..
אלא יזכו לגדול ולהתרפק על סיפורי החנוכה מבית אבא וכלשונו של המאירי "בחיבוב מצוה" וכך יעבירו הלאה לדורותיהם בס"ד.
