היום יז’ טבת, ההילולא של המקובל הגאון חכם סלמאן מוצפי זיע”א שהיה מקובל וראש ישיבת "בני ציון" בירושלים. (אביו של הרב בן ציון מוצפי),
קווים לדמותו של מלאך ה׳
חכם סלמאן מוצפי נולד בבגדאד שבעיראק, כ"ז בשבט ה'תר"ס, 27 בינואר 1900 לציון מאיר ופרחה , בן למשפחה שקודם לכן היה שמה מוספיא. למד בישיבת מדרש בית זלכה, אצל רבו המובהק, הרב יהודה פתיה. עמד בקשר עם הרב יעקב חיים, בנו של הבן איש חי. באלול ה'תרע"ח (1918) נסמך לשוחט ולמוהל כשהוא בן 18 בלבד. שימש כעוזרו ושליחו של ציר הסנאט היהודי-עיראקי מנחם דניאל וניהל את עסקיו מעבר לים.
בט"ו באלול ה'תרצ"ה (7 בספטמבר 1935) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והשתקע בשכונת הבוכרים. בחודש אלול ה'תש"ב (1942) ייסד את ישיבת "בני ציון" סמוך לקבר רחל, שבה עסקו בעיקר בלימוד הזוהר והקבלה. בעקבות פרוץ מלחמת העצמאות עברה הישיבה לשכונת מקור ברוך
היה על יראת שמים טהורה, מעולם לא החניף לאיש,ולא נהנה משום אדם,רק מיגיע כפיו,למרות שסבל הרבה,עסק רק בתורה מתוך שמחה,כל לילה בחצות היה מתאונן בבכי על חורבן המקדש וצרות עם ישראל,סיגף עצמו בתעניות רבות, כל השבוע היה נמצא בחדרו סמוך לבית הכנסת, ורק בשבת היה חוזר לביתו,
וכך סיפר עליו הראשל”צ הרב מרדכי אליהו זיע”א:
פעם יצאה קבוצה להתפלל על קברות צדיקים, כשבראשם המקובל הגאון חכם סלמן מוצפי, זיע”א. כשהגיעו לטבריה, פגע רכב חולף באחד מילדי הקבוצה והוא נפצע באופן קשה. כשהגיעו עמו לבית החולים “פוריה” התברר שפגיעתו היא פגיעת ראש חמורה. הרופא התנצל על שאין בידו לעשות מאומה, וגם אם יטפל בו – ימות הילד בין כה וכה. כשסיפרו לחכם סלמן את דברי הרופא, זעק שהדבר לא יתכן, שכן “באנו להתפלל, וכיצד אפשר שכך יקרה?”. לאחר מכן אמר שיעלו עמו לקבר רבי מאיר בעל הנס להתפלל על הילד. עמד חכם סלמן בתפילה לפני קברו של אותו צדיק והתחנן: “צדיק גוזר והקב”ה מקיים – גזור עלינו גזירות טובות! עשרים וארבע נפשות יצאנו לדרך ועם עשרים וארבע נפשות אנחנו רוצים לשוב; עם נפשו של הילד הזה”. חכם סלמן כאילו תבע את רבי מאיר – התנא החשוב, בעל הנס – שיעמוד לפני הבורא ויתפלל על הילד שיזכה לרפואה שלמה, שהרי לכבוד ר’ מאיר באו לטבריה.
כשסיימו להתפלל, אמר חכם סלמן שהגיעה העת לבקר את החולה. כשהגיעו לבית החולים, ניסה הצוות הרפואי לומר למבקרים שאין תקווה ואין סיכוי להחלמה, הילד גוסס ויש לקרוא רק ‘שמע ישראל’ ווידוי כדרך הנוטים למות. עמד שם חכם סלמן בזעקה לפני ריבונו של עולם: “איך אפשר שהתפילה לא תתקבל?”. הוא אמר לרופאים שטעות בידם, הילד יתרפא במהרה רפואה שלמה, והוא ייכנס לברך אותו. נכנס חכם סלמן לחדר החולה ויצא לאחר דקות מעטות. פתאום התהפך מצבו של הילד לטובה, והוא החל מתאושש. כשביקש חכם סלמן לקחת את הילד עמם, בטענה שהבטיח לחברי הקבוצה שכל הקבוצה כולה תשוב, על עשרים וארבע נפשותיה, נחרדו הרופאים: “לא כדאי להזיזו ואסור לטלטלו”. אך חכם סלמן התעקש והילד עזב את בית החולים, בריא ושלם בכל אבריו.
בכח התפילה, לפתוח שערי שמים לפני הקב”ה ולקרוע גזר דין וגזירה רעה – לטובה. (מתוך “דברי מרדכי”)
נפטר י"ז בטבת, ה'תשל"ה, 31 בדצמבר 1974, ונקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת בית וגן
משפחתו
בניו הם הרב בן-ציון מוצפי – ראש ישיבת בני ציון, והרב יהודה מוצפי שהיה ראש ישיבת מנחת יהודה ועוזרו של הרב מרדכי אליהו. חתנו הוא הרב דוד בצרי, ראש ישיבת השלום. בתו שרה פנירי עסקה רבות בפעילות חסד.
ספריו
הגהות על סידור הרש"ש
שפתי צדיקים – ספר תפילות: לימוד על קברי הצדיקים, דברי התעוררות ללילות ההילולות ותפילות לעניינים שונים.
פירוש על מסכת אבות ומגילת קהלת
אורח צדיקים – תפילות ובקשות, ייחודים ותיקונים, בהוצאת בנו, ירושלים תשנ"ב
האלף לך שלמה – הגהות וביאורים על ספר עץ חיים וספר 'נהר שלום', בעריכת בנו הרב בן ציון, ירושלים תשע"ז
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל.
הדליקו נר לכבוד ולע"נ הצדיק חכם סלמן בן פרחה (מוצפי) זיע"א ותזכו לישועות אמן.
(תמונות ויקיפדיה)
