מתוך העם היהודי שרובו מתייוון. צצה לה קבוצה קטנה שנשארה שלמה לה' ותורתו. "חשמונאים"
ובראשם משפחת יוחנן כהן גדול, ובניו.
מאיפה היה הכח לקבוצה קטנה, וחסרת כל סיכוי טבעי, לעמוד מול אימפריה אדירה?
בדור שמימין ומשמאל ניסיונות אדירים , לא צריך לצאת לרחוב או להיכנס לרחוב, אלא לצערנו, אף בבית המוגן והחמים שלנו אפשר להכניס לא רק את טומאת הרחוב אלא טומאת עולם שלם אל תוך כיסנו וביתנו. במצב שכזה, היהודי מוטלת עליו שמירה כפולה ומכופלת. להילחם נגד טומאת יון העכשווית.
יתכן שהוא יהיה בודד במאבק הזה, חשמונאי יחיד נגד כל מעצמות התקשורת וכו' אך עליו לתת לו ולמשפחתו כח ועוצמה ללכת נגד כל העולם ובדרכו של השי"ת.
בדור קודם, והאמת שלא דור.. אך לפני שנים מעוטות ה'פירצה' בהיכלי השיבות היה הנגנים ובין הזמנים החדש של חנוכה..
היום: ההתמודדות היא נוראה שא"א להבינה, ניסיון אדיר ועוצמתי.
מאיפה יהיה לבחור המתבגר כח לעמוד מול כל האתגרים? מול כל הפיתויים?
העצה היא לתת לילדינו כח לעמוד נגד הזרם, לעמוד איתן נגד החברה. אפילו שכולם מבצעים פעולות שאינם ברוח ישראל סבא.
-הם רוחות של מתיונים.
עלינו להיות חשמונאים ולזעוק: "מי לה' אלי".
_ _ _ _ _ _
ראוי לצטט את דברי הרש"ר הירש כאשר עזב את קהילתו שהחלה להיסחף ברוח הרפורמית, יצא להקים ולהיות רבה של קהילת עדת ישורון כת במכתב התפטרות וכ"כ:
"קבוצה אשר עצם יסודה הוא בעיני, לפי מגמת כל חיי, המאורע המשמח ביותר שאירע בישראל בשנים האחרונות. כי הפעם התלכדה לראשונה קהילה ישראלית מסביב לעיקרון קדוש, בריש גלי, על שטח שהצליחו לכבוש מידי התועים. ומה אעשה והעיקרון הקדוש הזה אשר גמרתי אומר להקדיש את חיי להציגו ולהפצתו".
מה שאפשר לכבוש מידי תועים זה כבר עקרון וזוהי מגמת חייו, מבלי לצפות לתוצאות של מחר ולחשב מה יקרה, רק לעבור את היום הזה את הגל הזה.
אף אנחנו עלינו לחבר אותנו וילדינו למקומות שנשמרים מכל דבר שאין רוח חכמים נוחה הימנו.
ולחנך את ילדינו להישמר מכל רוחות זרות, שנושבות ומנסות לחדור למקומות המוגנים ביותר.
גם בזמנים שנראה חסר סיכוי כחשמונאים נגד כל האימפריה היונית ומשתפי הפעולה המתייוונים.
נתכנס איש וביתו ונעמוד כחשמונאים כחומה בצורה נגד כל הפיתויים והאתגרים.
ונהיה איתנים בדרך התורה ונזכה שללא תמוש מאיתנו התורה.
