עמדתי מול הנרות, מסביבי פזזו ילדי הקטנים, ורק אני מכונס, מהורהר, מחפש את הקשר שביני לחג הנרות הזה.
איפה מלחמות, תשועות, פך שמן, הלל והודאה. מה כל זה קשור אלי?

"הדלקת כבר, נו…ויחזור לתלמודו…"
…אז כבר גמרתי לחלק לילדים את מטבעות השוקולד, וכבר יצאתי מהבית וחזרתי לשבת ליד הגמרא, אבל רק לשבת, כי מצאתי את עצמי בוהה, יושב וחושב מה כל הסיפור הזה, למען ה', קשור אלי??? – – – – ????

…ואז הגיע ה"בום" הגדול…
הבנתי שכנראה אני בעצמי כל כך "יווני" שאני לא מרגיש שיש כאן מאבק עם מישהו וממילא גם לא ניצחון…
*****

יון כשמה כן היא – קו שיורד למטה ולמטה (שימו לב למילה הפותחת את המשפט). יון מנתקת בין חומר לרוח.

יון מציעה לנו לחיות חיים טובים, לשפר את הכושר הגופני, לשפר את רמת החיים, להרחיב אופקים בכל מה שקשור למדע – רפואה, פסיכולוגיה, חקר הX והy (ואפילו בתורה) ואחרי כל זה – להישאר שם.
למה אני מתכוון?

יון יצרה הרבה תופעות שאנחנו כל כך מורגלים להבין ש"ככה זה" בלי לראות את הפרדוקס הנוראי שהן מכילות. למשל: רופא לב שמסוגל לראות דבר יום ביומו את המכונה המופלאה הזו פועמת 24/7 (לחלק מהאנשים גם בניגוד לרצונם…) ולא להסיק מכך כלום לחייו הפרטיים. לא להבין שיש כאן משהו חי, רוטט, מופלא שחייב להעיד על יוצר.

וכן, גם אני ואולי גם חלק מאיתנו, תופסים את עצמינו רק כפי שאנחנו מכירים, כשאנחנו רואים את הציצית שעלינו אנחנו מבינים שיש על גופינו בגד של ארבע כנפות עם פתילים ושיש מצוה ללבוש אותו, זה נכון דרך אגב, אבל זו לא חזות הכל.
לומר שציצית היא בגד שיש לו ארבע כנפות ופתילים קשורים – זה כמו לומר שמליון דולר זה ערימה גדולה של דפים ירוקים שתמונות של נשיאי ארה"ב ומספרים מודפסים על גביהם…

לכשתמצי לומר, זו גלות יון שאנחנו עדיין נאבקים בה.
המאבק האישי של כל אחד מאיתנו עם הניתוק והניכור.

ואדם שנכון להיאבק על המקום הזה בנפשו, לחפש, ולפחות לא להתייאש מלמצוא את המקום הזה שבו יש חיבור, יש לב פועם – אותו כד שמן טהור ונקי, שמרגיש בחיבור הזה, שמבין שכל מצוה מחברת אותנו לאור גדול,

אדם שמבין שהעובדה הזו פועלת, גם כשמגיע ה"לילה", ולפעמים הוא מוצא את עצמו בנמיכות הרוח, "למטה מעשרה", ואף על פי כן, הכוח הזה עדיין קיים.
אדם כזה – זוכה גם למצוא את הפך השמן הקטן הזה. השמן שמבחינה מדעית אין מה לצפות ממנו להאיר מעבר ל12 שעות, אבל כשהוא מחובר לרוח – דולק שמונה ימים.

אדם כזה באמת יכול לשיר ולהודות. כי הנצחון שלו מול התרבות המערבית – יוונית שכל כך משפיעה עלינו – לא היה דבר פשוט בכלל. הוא דרש ממנו מאבק, מאבק תודעתי של התבוננות, של עקשנות לחקר האמת, של כנות חסרת פשרות.

חנוכה שמח ושבת שלום!
שלכם באהבה,

לתגובות הארות והערות f6503904@gmail.com
אלעזר פרידמן, יו"ר מכון "בהירות". יעוץ – טיפול – הדרכת חתנים.