להלן קטע מדברי מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה שהתפרסמו בקובץ בית יוסף (גליון כט, אלול תשע"ו) בדברי מוסר לימים הנוראים:
חז"ל אמרו (ב"ב עח:) על הפסוק "על כן יאמרו המושלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון". המושלים, אלו המושלים ביצרם. בואו חשבון, בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואם אתה עושה כן תבנה בעוה"ז ותכונן בעוה"ב.
הסמיכו חז"ל רעיון מוסרי כביר על פסוק המדבר במלחמת סיחון ומואב, ועל יסוד הפסוק: "בתחבולות תעשה לך מלחמה". כי סיחון במלחמתו נגד מואב היה עליו לכבוש תחלה מקום אסטרטגי ביותר שממנו יוכל לחלוש על יתר ערי מואב ולכבשם בנקל זו אחר זו. ולכן מיהר לכבוש תחילה את עיר "חשבון" שהיתה עיר אסטרטגית חשובה, ומשם כבש את יתר ערי מואב, כאמור: "כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחון אכלה ער מואב". וכמו כן במלחמת היצר נגד האדם, הזומם ללכדו ברשתו ולהעבירו על כל מצות התורה, תחלה וראש הוא מעונין לכבוש מקום אסטרטגי ביותר, זהו עון ביטול תורה, שהרי אחז"ל: "אמר הקב"ה: "בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין"." ואמרו חז"ל בירושלמי (ריש פאה), "כל חפצים לא ישוו בה, ואפי' חפצי שמים לא ישוו בה," שכל המצות שבתורה אינן שוות אפי' לדיבור אחד מדיבורה של תורה. ומכיון שנתבטל מתלמוד תורה, עבירה גוררת עבירה, והוא הולך ומדרדר מדחי אל דחי, תחלה במצות שבין אדם למקום, ואח"כ במצות שבין אדם לחבירו, בהשחתת המוסר והמדות, עד שכולו נעשה שבוי בידי היצה"ר. ולעומת זאת המושל ביצרו הנו זהיר ביותר מהאויב המושבע שלו הוא היצר הצורר, כמ"ש חז"ל (קדושין ל:) בכל יום יצרו של אדם מתגבר עליו שנאמר "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", ואלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו, שנאמר "ה' לא יעזבנו בידו". ולכן כשהוא מחזיק בכל עוז בדברי תוה"ק, כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה, ע"י כך נקל לו להמשיך ולהתעלות במעלות הקדש. וגובר על תאותיו הגפניות. שעליו יכון לומר: איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר.