מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: איך חולה קורונה יברך ברכת לבנה והאם צריך לצום בי"ז בתמוז והאם יאמר קדיש על אביו מהבית? 

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ט' תמוז תש"פ, 1343-2/פ'

לכבוד

היקר והנעלה, כש"ת הרב יצחק לוי נ"י

שלום רב,

לשאלתו מי שהוא חולה קורונה מאומת, שאסור לו לצאת מן הבית עד יום שני י"ד בתמוז, ושואל אודות ברכת הלבנה, האם יצא בשעה מאוחרת בלילה לברך, או מכיון שאסור לצאת, זו מצוה הבאה בעבירה ולא יברך.

הנה אם יש ביכולתו לראות את הלבנה דרך מרפסת ביתו, או דרך החלון או פתח הבית, יכול לברך דרך החלון או פתח פתוח נגד הלבנה, וכמבואר בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' (סי' תכ"ו סעיף כ"ג), ואם אינו רואה את הלבנה מביתו, יש לציית להוראות משרד הבריאות, ויש ליצור איתם קשר ולשאול אם מותר לו לצאת יחידי בשעת לילה מאוחרת שאין אנשים, אם יתירו לו לצאת יצא ויברך, עם מסכה על הפנים, ואם אומרים לו שאסור לו לצאת עד סוף הזמן שקצבו לו, פטור מלברך ולא יצא לברך. [ויכול לברך גם בליל ט"ו לחודש, בלא קשר לזמן המולד. יביע אומר חלק ו]. וראה בילקוט יוסף שבת כרך ה' בסופו, בהלכות ברכת הלבנה, שמעיקר הדין יכולים לברך בבית כשרואה הלבנה דרך החלון, והיא ראויה ליהנות מאורה. ואין צריך לכבות החשמל.

ומה ששאל אודות תענית י"ז בתמוז אם באופן כללי הוא מרגיש טוב, רק קצת משתעל וכדו', האם יצום, הנה בחולי הזה ישנה השפעה גם לאחר שמחלימים מן המחלה, ויתכן שאע"פ שהוא מרגיש טוב, מ"מ גופו נחלש מהמחלה, ואם יצום יכול להיות ח"ו שיפול למשכב, או שיהיה לו היזק, ועל כן יש להתייעץ עם רופא מומחה אם ישנה השפעה לאדם שהיה חולה בקורונה ונרפא לצום, ויעשה כדבר הרופא, ולא יחמיר על עצמו גם אם מרגיש טוב. [ומה שאמרו שאסור לצום בימי המגפה, אינו שייך לנ"ד].

ומה ששאל אודות האזכרה לאביו ביום שבת, ויש מנין שמתפללים ברחובה של עיר, אם יכול לומר קדיש מהבית, אף אם ברחוב לא ישמעו אותו. העיקר הוא, שאם יש מישהו ברחוב האומר קדיש במעמד עשרה, יכול לומר עמו קדיש בביתו, ודי בכך שבני ביתו יענו אמן. וע' ברב פעלים שאם אחד אומר קדיש בקול רם, יכול חבירו לומר קדיש עמו בלחש. ואם הוא מצטרף למנין דרך הטלפון, אינו רשאי לומר קדיש בטלפון, אלא ישתדל עם האחראים במניינים המאושרים, למנות מישהו מהאומרים קדיש, שיכוין גם על קרובו בעת אמירתו. ומלבד זאת ישתדל עבורו בשאר דברים שמועילים לע"נ, כגון שיעסוק בתורה כמה שעות באותו היום, וכן יתמוך בתרומה של צדקה לאותם שמרבים תורה בימים אלו דרך הטלפונים וכדומה, וכן יברך הוא ובני ביתו ברכות הנהנין בכוונה, וכן ידליקו נר, ובכל אלו יאמרו שעושים כן לע"נ המנוח או המנוחה, וזכויות אלו יעמוד להם אלף המגן בעוה"ב.

ולגבי נישואין מבואר בספר ילקוט יוסף הלכות ד' תעניות (סי' תקנ"א סעיף א') שיש נוהגים שלא לערוך נישואין מי"ז בתמוז עד אחר ט"ב, שהם ימי בין המצרים, וכן המנהג ביוצאי מדינות אשכנז, אולם מנהג הספרדים בירושלים להתיר נישואין עד ר"ח אב.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל