באחד הימים, בשלהי חודש אדר שנת ה'תשע"א, הייתה בפיו של הגאון רבי משה יוסף שליט"א, בנו חביבו של מרן זצוק"ל, שאלה בוערת הזקוקה להכרעה מיידית, ניגש רבי משה לאביו, ושח בפניו את הבעיה, וביקש להיעזר בעצת אביו.
לאחר ששמע מרן את צדדי העניין, הורה ואמר: "אמנם יש הרבה דברים בעייני כשרות המאכלים שכתבתי שאפשר להקל בהם, ואילו אצלנו בבד"ץ בית יוסף צריכים להחמיר בהם, יש הרבה דברים שאני מתיר בספרים, ואתה צריך להחמיר בהם, אני שמח שאתה מחמיר בהם, תבוא עליך ברכה… לא ראיתי מעולם כשרות כמו זו… אין ספק שזוהי מצווה גדולה, אתה מציל רבים מעוון, אתה נותן להם דבר שהוא כשר למהדרין, כשרות אמיתית כדעת מרן… דע לך, כי יש לנו זכות להציל רבים מעוון, אל תשים לב למלגלגים, תלך בדרך האמת, בדרך התורה, והתורה תגן עליך בעולם הזה וגם בעולם הבא, אין דבר גדול יותר מזיכוי הרבים, על פי התורה הקדושה, כי מיום שחרב בית המקדש, אין לו להקב"ה אלא ארבע אמות של הלכה, ואת ההלכה אנחנו משתדלים לקיים כדת וכדין".
(משוש תבל).