ראשי / הצג הכל / הכל / גם השנה תורמים ״זכר למחצית השקל״ למען מורשתו של מרן!
גם השנה תורמים ״זכר למחצית השקל״ למען מורשתו של מרן!
ג׳ באדר ה׳תשפ״ג (24/02/2023)
10:39
במשנה במסכת שקלים (פרק א משנה א) מובא: ״באחד באדר משמיעין על השקלים״, והכוונה שמפרסמים את מצוות ״מחצית השקל״ אותה יש לכל אחד ואחד מישראל לתת, כדי שיהיה לו חלק בהקרבת הקורבנות בבית המקדש.
כיום שלצערנו הרב אין לנו בית מקדש, נהגו עם ישראל לתת ״זכר למחצית השקל״ לטובת מוסדות תורה, בתפלה ובבקשה שנזכה לקיים את המצוה מדאורייתא כשייבנה בית המקדש במהרה בימינו.
נוהגים לתת סכום השווה לסכום אותו היו נותנים בבית המקדש – שווי של 9 גרם כסף טהור.
השנה על פי פסקו של הראש״ל מרן רבינו יצחק יוסף שליט״א (המכתב להלן) הסכום לכל נפש הוא: 73, וטוב לתת 86 ש״ח לכל נפש.
תרמו את דמי זכר למחצית השקל למען ״המרכז למורשת מרן״ ותתברכו בציונו הקדוש של מרן בעצם יום הפורים הקדוש!
פרטים להעברה בנקאית: בנק מזרחי טפחות. סניף 569. מס׳ חשבון: 208346. ע״ש המרכז למורשת מרן (לאחר ביצוע העברה עדכנו אותנו על השמות לתפלה בציון של מרן, במייל: office@moreshet-maran.com או בוואטצאפ: 03-3080794)
מקור המנהג וטעמו
במכתב מיוחד שכתב מרן פוסק הדור זצ"ל, הוא מזכיר את דברי הגמרא במסכת מגילה (דף יג עמוד ב) שאומרת כי גלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד המן הרשע לשקול אל גנזי המלך עשרת אלפים כיכר כסף כדי לבצע את זממו, ולכן אמר הקב"ה לישראל להקדים את שקליהם לשקליו. משום כך, ציוו רבותינו שעל כל אחד מישראל לתרום גם בזמן הזה כסף כ"זכר למחצית השקל" שהיו תורמים לבית המקדש.
זמן הנתינה
אף על פי שבמסכת סופרים מובא שצריכים לתת שקליהן לפני "שבת זכור", מנהגינו (כפי שפסק מרן ב"חזון עובדיה" וכן ב"ילקוט יוסף" על פי הרמ"א) הוא לעורר את העם לתת מעות זכר למחצית השקל בליל פורים, קודם מקרא מגילה. עם זאת, ישנם מקומות שנהגו לאסוף ולשאול על מעות פורים כבר מראש חודש אדר.
גיל החיוב
בשו"ת "יחוה דעת" (חלק א' סימן פו) דן מרן בהרחבה בשאלה מאיזה גיל חייבים לתרום למצווה זו. מרן מציין שדעת הרמב"ן בפירושו לתורה היא שהחיוב לתת חל רק על מי שהוא מבן עשרים שנה ומעלה. אולם, מרן פוסק כדעת הרמב"ם (בפירוש המשניות), הירושלמי, ורוב הראשונים והאחרונים (כדוגמת החתם סופר והחכם צבי), ולפיהם החיוב חל על כל נער שנעשה בר מצווה (מגיל שלוש עשרה שנה ויום אחד). הטעם לכך הוא שמאחר ובגיל זה הנער חייב במצוות, הרי הוא זקוק לכפרה, כפי שנאמר במצוות מחצית השקל בתורה "לכפר על נפשותיכם".
נוסח הנתינה וההיזהרות מאיסור הקדש
בספרו "חזון עובדיה" (הלכות פורים) מזהיר מרן שיש להקפיד לומר שמעות אלו ניתנות בתורת "זכר למחצית השקל". הסיבה לכך (כפי שהזהירו בתשובות הגאונים ובשו"ת דברי יוסף) היא שאם אדם יאמר בפירוש "זה למחצית השקל", הוא עלול להחיל על המעות קדושת הקדש, ובזמן הזה אסור ליהנות ממעות הקדש והן ידרשו גניזה. לכן, יש לומר בפירוש שמדובר בכופר או נדבה. לחילופין, כשנותנים את המעות ישירות ליד הגבאי האוסף למוסדות תורה (במיוחד כשנותנים שטרות כסף ולא מטבעות ממש), אין קפידא באמירה, ואפשר פשוט לחשוב בלב שהכסף ניתן לשם צדקה.
למי הראוי ביותר לתת את הכספים?
אף שניתן לתת מעות אלו לעניים, מרן זצ"ל פנה בקריאה מיוחדת וקדושה לבית ישראל לכוון את תרומת מעות "זכר למחצית השקל" ל"קרן לחינוך ילדי ישראל", על מנת לקרב עוד רבים מילדי ישראל לחינוך של תורה. מרן מנמק זאת לאור מהות חג הפורים – אבותינו ניצלו מגזירת המן בזכות התורה. הגמרא מספרת שכאשר בא המן לבצע את גזירת המלך ולהרכיב את מרדכי על הסוס, הוא מצא אותו לומד עם תלמידיו את הלכות קמיצת העומר, ואמר לו המן: "בא קומץ של שעורים שלכם, ודחה את עשרת אלפי ככר כסף שלי". על ידי תרומה זו, אנו מחזקים את התורה בעוז ומוסיפים חיילים לצבאו של הקב"ה – הם תינוקות של בית רבן שעוסקים בתורה, שבזכותם העולם קיים.
