הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ז תמוז תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. חדש! לקבלת הלימוד במסרון (SMS) מידי יום: 0584577230

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – קריאה לאור הנר, הלכות ט-יג.

א. נוהגים בליל יום הכפורים לקרוא במחזורים מפני שאימת יוהכ"פ עלהם, ולא יבואו להטות.

ב. לענין קריאת ההגדה בליל פסח שחל בשבת, סתם יהודי אי אפשר שלא תהיה ההגדה שגורה בפיו, ולכן יוכל להביט בספר ההגדה ולקרוא בה ראשי פרקים. אבל אם לא למד תורה מעולם, ואינו יודע מההגדה כלל, אם יש אחר עמו, ואפילו אם אשתו עמו, יאמר להם שישימו עיניהם עליו שלא ישכח ויטה את הנר, ואם אין איש בבית זולתו אינו רשאי לקרוא. ובזמן הזה שיש אור החשמל, מותר לקרות ההגדה בכל ענין.

ג. אדם חשוב שיודע בעצמו בבירור שאף פעם אינו מושיט ידו אל הנר להטות שמן לפתילה, רשאי לקרות לאור הנר.

ד. כל קריאה שאדם רגיל בה ושגורה בפיו, ואינו צריך להסתכל בספר אלא ראשי פרקים, כמו מזמורי תהלים למי שרגיל בהם, או פרקי שיר השירים למי שרגיל בהם, מותר לקרוא אותם לאור הנר, אף שהוא יחידי.

ה. אפילו בגדים שדומים זה לזה וצריכים עיון רב להבחין ביניהם, בין אם הם שלו או של חבירו, אסור לבדוק לאור הנר שמא יטה.

ו. מפני כבוד נרות השבת, אין להפשיט בגדי התינוקות הקטנים, שלא יהיו ערומים בפני הנרות, משום ביזוי מצוה.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום ראשון ו תמוז תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – קריאה לאור הנר, הלכות ה-ח.

א. שני בני אדם שקוראים ביחד בענין אחד מותר, שאם יבוא האחד להטות הנר יזכירנו חבירו. ואפילו האחר אינו קורא אלא שאומר לו תן דעתך עלי שלא אטה את הנר מותר. והוא הדין אם אומר כן לאשתו. ואם שני בני אדם קוראים בשני ענינים, כל אחד בענין אחר, אסור.

ב. אדם חשוב שיודע בעצמו בבירור שאף פעם אינו מושיט ידו אל הנר להטות שמן לפתילה, רשאי לקרות לאור הנר.

ג. תינוקות של בית רבן מותר להם לקרות בליל שבת לאור הנר, אפילו שלא בפני רבן, מפני שאימת רבם עליהם.

ד. מותר לקרוא לאור הנר פרק במה מדליקין ובגמרא והמפרשים שעוסקים בעניני איסור הטיית הנר, אבל בשאר פרקי משנה דשבת אין להתיר.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | מוצ"ש חוקת תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – קריאה לאור הנר, הלכות א-ד.

א. אין קוראים בליל שבת לאור הנר שהודלק מערב שבת, גזרה שמא ישכח ויטה את השמן לפתילה שיאיר יפה. ומותר ללמוד לאור החשמל, כיון שלא שייכת בו הגזרה דשמא יטה. ואף שאר גזרות אין לגזור בחשמל, שאין לנו לגזור גזרות מדעתינו.

ב. זה שאסרו חכמים לקרוא לאור הנר גזרה שמא יטה, אפילו הנר גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, אסור, שלא חילקו חכמים בדבר. ומטעם זה אפילו הנר מונח בתוך עששית סגורה, אסור לקרות לאורו.

ג. נר המונח בעששית הקבועה בכותל אין לקרוא לאורו בליל שבת, שהרי אסרו חז"ל אף אם הנר גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, דלא פלוג רבנן. אבל אם העששית סגורה במפתח, שפיר דמי.

ד. אף על פי שאסור לקרות לאור הנר, גזרה שמא יטה את השמן לפתילה, מותר לקרות לאור מנורת נפט (לאמפ) שאורה רב, ונמשך אורה במדה שוה משעת הדלקתה עד כיבויה, ואין לחוש שמא יטה אותה להגביה את התאורה שלה. אכן חסידים ואנשי מעשה נוהגים לכתוב מערב שבת על פיתקא באותיות גדולות "שבת היום" ומניחים אותה אצל המנורה, וקוראים לאורה, ושפיר דמי.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שישי ד תמוז תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – מסירת מלאכה לגוי בערב שבת, הלכות א-ג.

א. מותר לתת בגדיו לכובס גוי סמוך לשקיעת החמה, אם קצץ לו דמים, ועובד הגוי בקבלנות, ובלבד שלא יאמר לגוי לעשות בשבת, ובתנאי שהגוי עושה במכבסה שלו או בביתו. וכן מותר למסור לגוי חייט בד שיתפור לו חליפה בביתו, אחר שגמר ע מו המחיר של עבודתו. ואפילו אם הגוי תפר את החליפה בשבת והביא לו הגוי את החליפה בשבת, רשאי ללובשה בשבת. אולם אם היתה המלאכה מפורסמת שהיא של ישראל, והגוי עושה אותה במקום מפורסם, יש להחמיר ולאסור, מפני מראית העין, שיחשדוהו שאין הגוי אלא שכיר יום, שזה בודאי אסור.

ב. כל שקצץ והגוי עושה מלאכתו בשבת, כגון שתפר לו בגד, והביאו לישראל בשבת, מותר לו ללובשו בשבת, ואף על פי שהלכה רווחת שגוי שהדליק נר בשבת לצורך ישראל, אסור לישראל ליהנות מאורו, שאני הכא שהגוי לא עשה להנאת ישראל אלא אדעתא דנפשיה עביד להשלים פעולתו ולקבל שכרו בהקדם. כן פסק מרן בש"ע (סי' רנב ס"ד), ואף על פי שהרמ"א אוסר, מנהג הספרדים להקל כדעת מרן שקבלנו הוראותיו.

ג. מותר ליהודי לתת רכבו לתיקון אצל מוסך של גוי, שכל פועליו גוים, בערב שבת, על מנת שיוכל לקחתו חזרה ביום ראשון, באופן שקצב לו סכום תשלום מסויים עבור עבודתו. ובלבד שיש שהות מספקת לבצע התיקונים בערב שבת או במוצאי שבת, ואז אפילו אם הגוי מבצע את התיקונים של הרכב בעצם יום השבת מותר. הואיל ואינו אומר לגוי לעבוד בשבת. ומכל מקום במקום צורך, אפילו אם בהכרח יצטרך הגוי לעבוד גם בשבת להשלמת התיקונים, יש להתיר. ואחינו האשכנזים מחמירים בזה. והמקילים יש להם על מה שיסמוכו.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום חמישי ג תמוז תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות מלאכה המתחילה בערב שבת, הלכות א-ה.

א. מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לשקיעת החמה, והיא נגמרת מאליה בשבת, כגון הפותח ברז מים לגינה או לפרדס, והם נמשכים ומשקים את הזרעים בשבת. וכן מותר לתת חטים לתוך הריחיים של מים והם טוחנים את החטים בשבת. וכן להניח קדרת תבשיל על הכיריים של גאז, שהתבשיל אינו מבושל, והולך ומתבשל בשבת, כשיש טס של מתכת מבדיל בין הקדרה לבין האש, (כדי שיהיה היכר שלא יבא להגביה את עוצמת חום האש).

ב. מותר להכין מערב שבת את שעון השבת, כדי שיכבה וידליק את החשמל בשבת, מאליו, שגם זה בכלל מלאכה שנגמרת ממילא בשבת, שהיא מותרת.

ג. מותר לתת בגדים לתוך מכונת כביסה בערב שבת סמוך לשקיעת החמה, ולהפעיל המכונה המכבסת באופן אוטומטי את הבגדים בשבת, וכדעת מרן שקבלנו הוראותיו, ובמקום צורך יש להקל בזה גם לאשכנזים.

ד. מי שיש לו מזכירה אלקטרונית הפתוחה בכל ימות החול, יכול להשאירה מופעלת גם בשבת, ואין צורך לנתק את שירות המזכירה הנ"ל, וכן מי שיש לו מכשיר פאקס, מותר לו להשאירו פתוח בשבת, ואין צורך לנתקו בערב שבת, והמחמיר בכל אלה תבא עליו ברכה.

ה. מותר להניח מערב שבת מכונת אוטומט בשכונה של גוים, באופן שלא ידוע מי הוא בעל המכונה, אף שידוע שהגוים תושבי השכונה מניחים בתוכה מטבע, להוציא ממנה באופן אוטומי שוקולד ומגדנות ואין בזה משום מקח וממכר בשבת.
מותר לקנות בימי החול מחבירו איזה חפץ אפילו המוכר עושה תנאי שלא יחול המקח אלא ביום השבת.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום רביעי ב תמוז תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות המפליג בספינה וההולך בשיירא, הלכות ד-ז.

א. ספינה שהגיעה לנמל בשבת מותר לרדת ממנה על ידי כבש שנעשה לטובת נוסע גוי, ואם הספינה רחוקה מן הנמל, ועגנה בלב ים, מותר לעבור במעבורת שהיא דוגית קטנה, כדי להגיע לחוף הים, כשרוב הנוסעים במעבורת גוים. אבל אסור לו להוציא את חפציו האישיים מן הספינה, כי אם על ידי גוים בהבטחה שישלם להם שכרם אחר השבת.

ב. היוצאים בשיירא במדבר הגדול וידוע לכל שהם צריכים לחלל שבת מפני הסכנה, שלא יוכלו לשהות בשבת במדבר לבדם, ויוצאים חוץ לתחום בשבת, מותר להם לצאת לשיירא ביום א' וב' וג', ותו לא, וכאשר יגיעו למדבר במקום סכנה ויצטרכו לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר, ואין כאן חילול שבת, שאין לך דבר העומד בפני פיקוח נפש. והעולה לארץ ישראל ונזדמנה לו שיירא אפילו בערב שבת, כיון שדבר מצוה הוא יכול לצאת עמהם, ואם אפשר פוסק עמהם לשבות, ואם אחר שיהיו במדבר לא ירצו לשבות עמו, יכול ללכת עמהם, אפילו חוץ לתחום מפני פקוח נפש. ואם נכנס לעיר אחת בשבת מהלך את כולה, ואפילו אם הוא נמצא מחוץ לעיר מותר להכנס לעיר, כיון שלדבר מצוה יצא. הילכך יש לו אלפיים אמה לכל רוח. 

ג. רכבת הנוסעת מעיר לעיר, אסור לנסוע בה אפילו מערב שבת, משום איסור תחומין, ואף על פי שאין הנוסע יורד ממנה עד מוצאי שבת. וכל שכן אם יש בנסיעתו שיעור י"ב מיל (12 קילומטר בקירוב), שיש בזה איסור תחומין מן התורה. ואף על פי שהנהג של הרכבת נכרי, ורוב הנוסעים נכרים, אסור.

ד. רכבת חשמלית (טרמוואי) הנוסעת אך ורק בתוך העיר, והנהג נכרי, ורוב הנוסעים נכרים, והיא עוצרת בכל תחנה, אף על פי כן אסור לעלות אליה בשבת, משום טלטול המעות או הכרטיס לתשלום דמי הנסיעה, אבל אם הנוסע היהודי שילם דמי הנסיעה מערב שבת, והכרטיסן יודיעו ומכירו, ואין דורש ממנו מאומה, אם הוא בדרך מצוה, כגון רופא שעליו להיות בבית החולים, או שהוא מוהל ואירע מילה בזמנה בקצה העיר, באופן שהדרך רחוקה מאד, ומן הנמנע ללכת רגלי לשם, וכיוצא בזה, מן הדין מותר. ועד כמה שאפשר יעשה הדבר בצינעא. 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שלישי א תמוז תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות המפליג בספינה וההולך בשיירא, הלכות א-ג.

א. מותר להפליג בספינה הנוסעת בשבת בלב ים, ואפילו בערב שבת, אם הולך לדבר מצוה, כגון שנוסע לארץ ישראל. ופוסק עמו שישבות בשבת, ואם אחר כך לא ישבות אין בכך כלום. אבל לדבר הרשות אסור להפליג בספינה בפחות משלשה ימים קודם השבת, דהיינו ימי חמישי וששי שקודם השבת.

ב. זה שאמרנו שאין להפליג בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת, הטעם הוא משום ביטול מצות עונג שבת, שכל שלשת הימים הראשונים שיורדים לים, יחוגו וינועו כשכור, שנענוע הספינה וגלי הים גורמים מיחושי ראש והקאות, ולכן המפליג לדבר מצוה מותר אפילו בערב שבת, לפי שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. וזהו רק למפליגים בימים המלוחים, אבל להפליג בנהרות אין שום צער למפליגים בהם, לפיכך מותר להפליג בהם אפילו בערב שבת, ובלבד שהספינה מהלכת בעומק המים, באופן שמשטח תחתית הספינה עד קרקעית הנהר יש למעלה מעשרה טפחים, דקי"ל אין תחומין למעלה מעשרה טפחים. אבל בידוע בבירור שאין שם בעומק המים עשרה טפחים אסור להפליג בתוכם משום איסור תחומין. ואם יש לנו ספק אם הספינה למעלה מעשה טפחים, אם לאו, מותר לנסוע בה בשבת, משום דקי"ל ספק דרבנן לקולא.

ג. במקום שהתירו להפליג בספינה אפילו בערב שבת, כגון בנהרות או לדבר מצוה, אם נכנס בערב שבת לספינה, וקנה בה שביתה, (דהיינו שישב שם כל זמן בין השמשות), אף על פי שהספינה מפליגה בשבת מותר, ובתנאי שלא יצא מן הספינה מעת שקנה שביתה. 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום שני ל סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות שהייה והטמנה, הלכות ט-יא.

א. בקבוק שיש בו חלב צונן, ורוצים ליתנו לתוך כלי שני שיש בו מים חמים לחממו, מותר להטמין אותו כולו בתוך המים החמים, אפילו אם יגיע לחום שהיד סולדת בו, ואין בזה שום איסור של הטמנה.

ב. מותר להטמין בתוך קדרת החמין מערב שבת, שקית בד או ניילון או נייר כסף המלאים באורז ובשר שנתבשלו כל צרכם, ואין בזה איסור משום הטמנה.

ג. כשהתירו חכמים להטמין את הצונן בשבת, אף לאדם חכם חשוב וגדול התירו, ולא חששו פן יראוהו מן דלת העם, וילמדו ממנו להקל יותר בשאר דברים.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | יום ראשון כט סיון תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות טמינה ושהייה, הלכות ה-ז.

א. אף על פי שמותר להשהות תבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי על גבי כירה שיש בה גחלים, וכיוצא בזה, מכל מקום אם היא מכוסה בבגדים, אף על פי שאינם מוסיפים הבל מחמת עצמן, אע"פ כן כיון שהאש שתחתיו גורמת תוספת הבל, יש אוסרים, ויש מתירים, וכן המנהג להקל.

ב. אם פינה התבשיל בשבת מן הקדרה שנתבשל בה, לקדרה אחרת, מותר להטמינה בדבר שאינו מוסיף הבל. ואף אם חזר ועירה התבשיל אחר כך לכלי הראשון שנתבשל בו מותר להטמין, כי שוב אין עליו תורת כלי ראשון.

ג. מותר לערות מים רותחים מכלי ראשון לתוך כלי הטרמוס לשמור את חום המים, ואינו כמטמין בדבר המוסיף הבל.

ד. אסור להטמין את הצונן בערב שבת בדבר המוסיף הבל, אבל בבגדים או בכרים וכסתות ובכל דבר שאינו מוסיף הבל, מותר להטמין הצונן בשבת כדי להפיג צנתו, או כדי שלא יצטנן יותר.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן

הלימוד היומי בתורת מרן | מוצ"ש קורח תש"פ


כמידי יום אתר "מורשת מרן" מגיש את "הלימוד היומי בתורת מרן" שע"י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות טמינה ושהייה, הלכות א-ד.

א. רבותינו אסרו להעמיד קדרת תבשיל על כירה שהסיקוה בגפת ועצים, אם לא שיכסה את הגחלים באפר, גזרה שמא יבוא לחתות בגחלים כדי למהר הבישול, אלא אם כן היה התבשיל מבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו. ומכל מקום יש להתיר בזמנינו לתת תבשיל אפילו עדיין לא נתבשל כל צרכו, מערב שבת, על כירים של גאז, או על פתיליה של נפט, לצורך סעודת שחרית של שבת, אף על פי שהתבשיל מצטמק ויפה לו. וטוב להניח טס של מתכת, או אזבסט להפסיק בין האש לקדרה, ועל פלאטה חשמלית של שבת יש להקל בפשיטות אף בלא הפסקת פח של מתכת וכיו"ב.

ב. תבשיל צונן שנתבשל כל צרכו מערב שבת, והניחו אותו במקרר, מותר לחממו בשבת על פלאטה חשמלית של שבת, אפילו חום שהיד סולדת בו. וכן מותר לחממו על אזבסט (או פח מתכת מנוקב) המונח על כירים של גז, ובלבד שרוב התבשיל יבש, אף שיש בו קצת רוטב, כגון בשר ודגים אורז ותפוחי אדמה, וכיו"ב, אבל אם היה רוב התבשיל רוטב, אסור לחממו בשבת על הפלאטה. שיש דין בישול אחר בישול בלח.

ג. אסור להטמין את התבשיל בערב שבת, כדי שישאר חם, בדבר המוסיף הבל, כגון גפת, דהיינו פסולת של זתים או של שומשמין, ומלח וסיד וחול, גזרה שמא יטמין ברמץ, שיש בו גחלי אש, ויחתה הגחלים בשבת.

ד. ואסור להטמין "בשבת" אפילו בדבר שאין מוסיף הבל, כגון כרים וכסתות ובגדים וכנפי יונה ופירות, גזירה שמא ימצא את קדרתו צוננת וירתיחנה, ויהיה חייב משום מבשל. אבל אם כסה החמין והטמינו בערב שבת מבעוד יום בדבר שאינו מוסיף הבל, ונתגלה אחר שחשכה, מותר לחזור ולכסותו, ואף אם רצה להוסיף עליו בשבת, מוסיף. וכן רשאי ליטול אותו כולו ולהניח כיסוי אחר במקומו, אפילו אם הכיסוי השני יותר חם מהראשון, ואפילו לא היה מכוסה אלא בסדין קל יכול ליטלו ולכסותו בגלופקרין, ובלבד שהתבשיל נתבשל כל צרכו, אבל אם אינו מבושל כל צרכו, אפילו להוסיף על הכיסוי אסור, שהתוספת גורמת לתבשיל להתבשל.

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

למוצרים נוספים לחצו כאן
העמוד הבא »