נראה לעניות דעתי שלא כדאי להקדים יוצר לפני הקדיש וברכו. שיש לכאורה לדון על
מה חוזר הקדיש. והנה ממשמעות דברי המשנ"ב סי' נה סעיף א משמע שהקדיש עצמו חוזר
על פסוקי דזמרה. וראוי איפוא להמתין לקדיש הזה שחותם את הפסוקי דזמרה, (שהם
הכנה נוראה ונפלאה גם להמשך התפילה, שהרי כתב מרן בסי' נד ההלכה הידועה המספר
בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו. וראה משנ"ב שם ס"ק ה שהם מכריתים את הקלי'
המעכבות קבלת התפילה).
מאידך הברכו מתייחס ליוצר, שהרי פסק מרן הקדוש בסימן נז סעי ב שאין להפסיק
בדיבור בין ברוך השם המבורך לעולם ועד ליוצר אפילו לדבר מצוה. (ולאחר ישתבח
ולפני הקדיש, יעויין סימן נד סעיף ג וברמ"א) כי לאחר שענה ברכו חשיב שהתחיל
בברכת יוצר. כ"כ הגר"א בסוף סימן נד. ובמשנ"ב שם ס"ק יג ביאר הטעם כי עיקר
כוונת הש"צ כשאומר לקהל ברכו היינו שיברכוהו בברכת יוצר.
וכן נראה שם סק יג שכ' המשנ"ב על דברי הרמ"א שלא יפסיק בין קדיש לברכו, וז"ל
דהקדיש לברכו "גם כן" שייך משמע דהברכו עולה לכאן ולכאן.
(וגם ידוע שאין הנשמה מתיישבת באדם משעה שקם בבוקר, עד שיענה ברוך השם המבורך
לעולם ועד, ויש בזה צורך גדול גם לתפילה, והבן ואכמ"ל)
מה גם שאם יקדים יצטרך על כרחו לענות אמנים וברכו בשעה שאומר ברכת יוצר, והגם
שהדבר מותר (ויוכל לענות רק עד יתברך. ולא יותר. ובין הפרקים יוכל לומר עד
בעלמא כדרכו, וגם רשאי להפסיק לברכו).
לכן למסקנה;
לכתחילה ודאי שעדיף להמתין לחזן שיאמר קדיש וברכו ורק אז להתחיל יוצר.
ומן הסתם לפי הקבלה בודאי יש בזה ענין הגם שאין לנן עסק בנסתרות.
אולם נראה שבשעת הדחק גדול יכול להקדים וחהתחיל יוצר לפני החזן.
והנכון יותר שיקדים מעט השכמתו בכמה דקות ויאמר העקידה והקרבנות וכו. וכך מיד
בבואו יאמר הודו ופסוקי דזמרה בנחת. או וכן מומלץ יבחר מקום תפילה טם ניתן שלא
ממהרים מדי. ואמצעי שלם. ובמקום שאין אומרים בעוונות קרבנות יקדים מעט יותר
והכל יבוא על מקומו בשלום.
ראובן זכאים

בתאריך יום ב׳, 20 באפר׳ 2026, 10:19, מאת ענה את השואל ‏<
rabbis@moreshet-maran.co.il>: