מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א. מח"ס "ילקוט יוסף" ונשיא מועצת הרבנות הראשית.
השבוע המאמר עוסק בנושא: המגיע לביתו אחר צאת הכוכבים בחנוכה מתי ידליק נרות?
ב"ה. כסליו תשע"ח.
לכבוד האברך היקר והנעלה כש"ת הרב מאיר אילוז שליט"א
ירושלים
שלום רב,
לשאלתו אודות מי שחוזר לביתו בימי החנוכה בתוך חצי שעה אחר צאה"כ, ואין לו מנין כעת, האם יתפלל ערבית ביחיד, בכדי שיקדים תדיר לשאינו תדיר.
נראה שאין לו להתפלל ערבית ביחיד, אלא יתפלל יותר מאוחר במנין קבוע ובשעה קבועה, שתפלה בציבור עדיפא על תדיר ושאינו תדיר, וע' בילקו"י תפלה א' (עמוד ש) שאפי' אם נתעכב מלהתפלל ערבית בתחלת הלילה ואין לו מנין אלא אחר חצות, לא יתפלל ביחידות קודם חצות הלילה, אלא יקרא ק"ש קודם חצות, ויתפלל ערבית בצבור אחר חצות הלילה, ושם בעמ' (ש"ז) שבער"ש חנוכה נכון להקדים להתפלל מנחה מבעו"י כדי שהדלקת נ"ח תהיה לאחר תפלת מנחה, אולם אם אין לו מנין להתפלל בצבור מבעו"י ידליק נ"ח, ואח"כ יתפלל מנחה בצבור סמוך לשקיעה, ואין להתפלל ביחידות לצורך זה, וה"ה לתפלת ערבית שלא יתפלל ביחיד, אלא ידליק ואח"כ יתפלל תפלת ערבית במנין קבוע.
ובילקו"י חנוכה (עמ' רעד) הבאנו את ד' מרן אאמו"ר זיע"א בחזו"ע שכתב: מי שהגיע לביתו בלילה בשעה מאוחרת בימי חנוכה, ולפניו מצות תפלת ערבית, ומצות הדלקת נ"ח, יקדים להתפלל תפלת ערבית, שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ועוד שיש להקדים קריאת שמע שהיא דאורייתא. ואח"כ ידליק נ"ח, ויקיים גם פרסומי ניסא. [כי בלא"ה עבר זמן חצי שעה אחר צאה"כ].
ויש שרצו לדייק דהיינו דוקא כשנתאחר והפסיד את החצי שעה הראשונה לד' הרמב"ם, אבל המגיע בצה"כ שע"י שידליק כעת ירויח מצוה כתקנה, ידליק החנוכיה מיד ולאחמ"כ יתפלל ערבית.
וכן מפורש בדברי מרן אאמו"ר בספרו מאו"י ח"ג (עמ' של סד"ה שוב), שכתב, ונראה שאם הגיע לבית מיד עם צאה"כ, יקדים להדליק נרות חנוכה, שהיא מצוה בזמנה, וחביבה מצוה בשעתה (פסחים סח.), ואח"כ יתפלל ערבית שזמנה כל הלילה. [והמנהג פשוט אצלינו להדליק בביהכ"נ בין מנחה לערבית, בין בלילה הראשון של חנוכה בין בשאר הלילות. גם קודם השקיעה, וע' בספר מועד לכל חי פלאג'י (סי' כז אות לז), ובספר זכרנו לחיים ח"ב (מע' חנוכה אות ו). וע"ע בראש יוסף אישקאפה (סי' תרצג). ודו"ק. עכ"ל]. וכ"ז דלא כמ"ש חכ"א שהמגיע לביתו בביה"ש בחנוכה יתפלל ביחיד בכדי להקדים ערבית להדה"נ. (שו"ת תפלה למשה ח"ב סי' מח). ואין דבריו נכונים.
ובגמ' (שבת כג:) איתא, שקידוש היום ונ"ח, חנוכה עדיף, משום פרסומי ניסא, אע"פ שהקידוש תדיר. נמצא דפרסומי ניסא עדיף מתדיר, אולם התם א"א לקיים אלא אחד מהם, ובזה פרסומי ניסא עדיף, אבל כשיכול לקיים שניהם יקדים התדיר ואח"כ יקיים הדלקת נ"ח, משום פרסומי ניסא. וכמ"ש להדיא התוס' (שבת כג:), שבקריאת התורה של ר"ח טבת שחל בשבת, מקדימים לקרות בס"ת בשל ר"ח שהוא תדיר, ואח"כ בפר' הנשיאים (שהוא של חנוכה), דכיון דמצי למעבד תרוייהו, תדיר קודם ואח"כ פרסומי ניסא, עבדינן תרוייהו, ורק היכא דלא אפשר למעבד תרוייהו פרסומי ניסא עדיף. וכ"כ הרמב"ן והרשב"א (ח"א סי' אלף ע), והר"ן, והמאירי (שבת כג:), ורבינו ירוחם (דף סא). וה"נ תפלת ערבית דהוי תדיר קודמת להדלקת נ"ח. דהא אפשר למיעבד תרווייהו. ועוד דבנ"ד איכא נמי ק"ש של ערבית שהוא מה"ת, ויש להקדימו לחנוכה, דהוי מדרבנן. וכמ"ש הפנ"י ברכות (נא:). וכ"כ הנודע ביהודה (קמא חאו"ח סי' לט ובס"ס מא). וכ"כ בשו"ת הרמ"ע מפאנו (סי' יד) וראה בחזו"ע חנוכה.
ואף אם יתפלל ערבית קודם צאה"כ, הא י"א דלר' יהודה יוצא י"ח ק"ש כבר מפלג המנחה, וכמ"ש ר"ת בתוס' ריש ברכות, וכיון שיוצא י"ח לדעה זו יש להקדים ק"ש לנ"ח. ועיין בב"י (סי' רסז) גבי תפלת ערבית מפלג המנחה. וכן מבואר בחידושי דינים של רבני ירושלים הקדמונים (משנת רס"ט בסוף ספר חיים וחסד אות יא) שתפלת ערבית קודמת לנ"ח משום תדיר. ובשיורי כנה"ג (הגה"ט ר"ס תרעב) כתב, בבחרותי נהגתי וכו' וחזרתי למנהגי להדליק אחר תפילת ערבית. וכן עיקר לדינא וכו'. והביא דברי התוס' הנ"ל. ע"ש. וכ"כ בשו"ת שבות יעקב (ח"ב סי' מ), ודלא כהמג"א (סק"ה) שכתב, דמי שלא התפלל מעריב מדליק קודם, דא"צ זמן כ"כ, וליכא למיחש שמא ישכח מעריב. וכ"כ בכנה"ג שהוא נוהג כן. ע"כ. ולהמבואר יש להקדים ערבית לנ"ח. וכ"כ בשו"ת בית דוד (חאו"ח סי' תע) ושכן מנהגם. וכן העלה בשואל ומשיב (מהדורא רביעאה ח"ב סי' ריט). וע"ע בשו"ת מהרי"א הלוי (ח"א סי' קפב). ואף שבמשנ"ב (סק"א) כתב, שלהנוהגים להקפיד להתפלל ערבית דוקא אחר צאה"כ, נכון לנהוג להדליק נרות חנוכה קודם מעריב, ושכ"כ במור וקציעה. וכן נהג הגר"א. ע"ש. מ"מ מנהגינו כאמור לעיל.
בברכה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
