מידי שבוע אתר "המרכז למורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מנהיג הדור מרן הראשון לציון הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, בעל ה"ילקוט יוסף" ועוד.
השבוע המאמר עוסק בנושא: תפלת מפונים בחדר של ממ"ד שהסירו את הדלת ממנו, וחלק מהמניין בחוץ
בס"ד, י"ח אייר תשפ"ד, 1542-2/פ"ד
לכבוד היקר והנעלה, כש"ת ה"ה נועם סויסה נ"י
שלום רב,
מה ששאלו אודות מנין של מפונים שמתפללים בתוך ממ"ד, וחוץ לממ"ד יש חדר נוסף, והסירו את הדלת של הממ"ד, וחלק מהמתפללים מעדיפים לשבת מחוץ לממ"ד, ובתוך הממ"ד יש פחות ממנין, האם מצטרפים אלה שיושבים מחוץ לממ"ד שרואים זה את זה.
בעירובין (צב.) שנינו, חצר גדולה שנפרצה לקטנה, גדולה מותרת וקטנה אסורה. ועוד אמרו שם (צב:): צבור בגדולה ושליח ציבור בקטנה – יוצאים י"ח, ציבור בקטנה וש"צ בגדולה – אין יוצאין י"ח. תשעה בגדולה ואחד בקטנה – מצטרפין, אבל בהיפך אינם מצטרפים. וכתבו התוס', דגם אם חמשה בגדולה וחמשה בקטנה מצטרפין. והא דנקט בסיפא ט' בקטנה, אגב רישא נקט הכי, אבל ה"ה לחמשה וחמשה, והובא בב"י (סי' נה). וכתב עוד, ופירוש נפרצה במילואה לגדולה שנפרצה קטנה במקום חיבורה לגדולה, ונפל כל אותו הכותל שהיה מפסיק בניהם, ובגדולה נשארו משארית כותל זה שנפל פסים מכאן ומכאן, ולפיכך הגדולה היא כמפולגת מן הקטנה, ואין הקטנה מופלגת מן הגדולה אלא הרי היא כקרן זוית שלה. ע"כ.
והרשב"א בתשו' (סי' צו) כתב, דאפי' אם נמצאים בב' חדרים, כל שרואים אלו את אלו מצטרפין דומיא דזימון וכו'. וכתב הפר"ח, דלפ"ז דין ט' בגדולה וא' בקטנה ודין ש"צ בקטנה וצבור בגדולה, מיתוקמא דוקא כשאין רואים, ואפ"ה אם הוא בבית א' מצטרפי, דאילו ברואים זה את זה בכל גווני מצטרפי. ומ"ש מרן בסע' יט ש"צ בתיבה וט' בבהכנ"ס, מיירי באינן רואים. וכ"כ בשיירי כנה"ג, ובש"ע הגר"ז.
גם בספר בני ציון פסק כדברי הרשב"א, וכתב שכן נראה דעת המאירי (פסחים פה:). ואמנם הרשב"ש בתשובה (סי' לז) כתב, דאף ברואים אלו את אלו אינם מצטרפים, ומרן החיד"א במחזיק ברכה כתב לדחות דברי הרשב"א והפר"ח, ושגם הרשב"א לא כ"כ אלא בדרך אפשר, ולכן לא שבקינן פשיטותיה דהרשב"ש משום ספיקו של הרשב"א, וכ"ש שהב"י לא הביא דברי הרשב"א, וע"ש עד סוף ההערה. ולכן אם המחיצה נפתחת ברובה ואין צורת פתח אפי' לא רואים זה את זה מצטרפין, אבל אם יש צורת הפתח לחדר הממ"ד, אפי' שהדלתות פתוחות ורואים זה את זה, אין מצטרפין למנין.
וראה בילקו"י תפלה כרך א' אריכות בענין צירוף העומדים במרפסות למנין, באופן שבכל רשות יש פחות ממנין, ובצירוף כולם יש מנין של עשרה אנשים, למעשה אין לסמוך על זה כלל לענין צירוף למנין. ואין לעשות חזרה ולהוציא ספר תורה, ולברך ברכת כהנים, כי פשוט יש כאן חשש של כמה ברכות לבטלה. וכך דעתם של רוב ככל הפוסקים, הספרדים וגם האשכנזים. ויש להקפיד שיהיו עשרה בתוך הממ"ד במקום אחד, אף שאותם שיושבים בחדר הסמוך לממ"ד נחשב להם כתפלה בציבור.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
מתוך ספר הזכרון השנתי למרן – קובץ בית יוסף תשפ"ה.