חינוך בנעימות • איך נותנים ביקורת? / הרב חנניה מנס


ביקורת.  צריך לבקר? מהו המינון? היש 'ביקורת בונה'? ביקורת בשנת 2019 למניינם זה עדיין רלוונטי? כל זה ועוד, ביקורת בזוגיות, בנוער שחצה את הקווים וכו' בטורים שלפנינו בס"ד.

ברשותכם, נתחיל: מהו ביקורת. מהי שורש המילה "ביקורת".

המילה "ביקורת" כוללת בתוכה אותיות 'קבר'. בכוחה של הביקורת לקבור תחתיה אנשים. אך במילה זאת כלולים אף אותיות 'בוקר'. ע"י ביקורת אפשר אף לגרום לאנשים להאיר את עצמם.

נתאר לעצמנו שיניחו בביתנו מכשיר הקלטה, שיקליט את המשפטים הנאמרים במשך היום ע"י ההורים. כמה הערות וביקורת היו נשמעים בהקלטה, לעומת משפטי מחמאות ועידוד. בעוד שהביקורת נאמרת על כל צעד ושעל, ללא תשומת לב, מילות עידוד ופרגון נאמרות הרבה פחות, אם בכלל.

מוצאי שבת. גבאי בית הכנסת פנה לדן, אביו של מאיר, וסיפר לו על מעללי בנו שהעניק מנחת זרועו לילדים מבית הכנסת. בחזור מהתפילה דן קורא לבנו: מאיר, איך אתה מתנהג, כמה פעמים כבר אמרתי לך שתפסיק, מילא אני יודע שככה בתלמוד תורה, אבל בבית הכנסת? זה בושות! וגם איפה כבוד בית הכנסת, אין לך טיפת בושה? כבוד ה'?

לאחר תקופה פנה דן ללימוד וייעוץ חינוכי, והנה המקרה של המכות, שהנחית מאיר בבית הכנסת, חזר על עצמו שוב. פנה דן לבנו: מאיר אתה כל כך משתפר בתקופה האחרונה, עולה ומתעלה בתפילות ובציונים, ויחד עם זאת לא הבנתי, איך מאיר היקר לא שמר על ידיו בית הכנסת. ודאי, מאיר, זוהי מעידה חד פעמית.

לאחר תקופה נוספת, סיים דן את לימודיו, והנה המקרה של המכות, שהנחית מאיר בבית הכנסת, חזר על עצמו שוב. פנה דן לבנו: מאיר אתה כל כך מעולה, הדשי"ם הטובים שאני מקבל מהמלמד,  "עולה ומתעלה", גורמים לי ולאמא כ"כ הרבה נחת. לכזה תלמיד חכם כמוך לא מתאים המקרה שקרה בבית הכנסת, אך בטוחני שזוהי מעידה חד פעמית, ובוודאי שעוד תמשיך להתעלות ולהצטיין כמו שאתה יודע ואוהב.

לאיזה משלושת המקרים הכי התחברת? לאיזה דן היית נותן ציון? ואולי בכלל רעיון אחר?

לכאורה אם העולם היה נוהג כסיפור האחרון, ויתכן שנגלה ונלמד, אף דרכים ראויות יותר, כל הדיונים סביב נושא הביקורת היו מתפוגגים מאליהם, ונעלמים מהמפה! היות וביקורת כזו נעימה ועניינית לא מלווה עמה שום מושג שלילי. אך בתור כאלו שאמונים על חינוכו של החניך אנחנו מרגישים צורך קבוע לתקן לייעל ולשפר, כמעט באינסטינקט קבוע ללא שימת לב כלל, אנחנו מוכיחים בצורה שאינה נכונה, ואף גורמים לא אחת למכשלות, כי הילד כבר מבין שיש לו בעיה ובמקום לטפל בעצמו, הוא שם לעצמו תווית של נכות של מגרעת כזו וכזו, וזוהי הנפילה. כהורים וחונכים נמשיך ללמוד על ביקורת למען נלמד בעז"ה אם בכלל, כמה ואיך. שלא תצא תקלה חלילה תחת ידינו.

נכתב ע"י הרב חנניה מנס – יו"ר ארגון בנועם שיח

לתגובות, הארות / הערות: n3201525@gmail.com

תגובות (0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *