מרן הרב עובדיה יוסף זיע"א גדול חכמי המזרח, פוסק ענק, והמנהיג הבלתי מעורר של בני דורו. דרך פסיקתו והנהגותיו אשר מלווים אותנו עד היום יישארו עוד דורות רבים. הם שהשרישו לנו את הדרך הישרה בלימוד התורה וההלכה והכללים הברורים בפסיקת הלכה.
אך יש צד נוסף קצת פחות מוכר בדמותו של מרן זיע"א. מרן לא הניח ידו משירה ופיוט בכל ימיו, ואף הוא היה פייטן וחזן מקטנותו ועד ימי זקנותו. הרב התעניין בכל ימיו במצב שירת הפיוטים המזרחית בארץ ושמר על קשר עם גדולי הפייטנים. הם ראו בהופעותיהם לפני הרב זכות גדולה, וחלקם אף חיברו פיוטים לכבודו של מרן.
סיפור מעניין בעניין הביא לאתר 'המרכז למורשת מרן' הרב יצחק משען שליט"א מה ששופך קצת אור על הצד המוזיקלי של מרן זיע"א ומראה את חיבתו הרבה לחזנות ופיוטים.
החזן והפייטן ציון יחזקאל הי"ו, שהיה החזן של מרן הרב עובדיה זיע"א בבית הכנסת 'חזון עובדיה' בירושלים, בסיפור אישי איך נשלח על ידי מרן לדבר עם המשורר מר עזרא אהרון, כדי להלחין מחדש את שיריו עם תזמורתו של זוזו מוסא.
את הסיפור המדהים המלא תוכלו לשמוע בקובץ שמע שכאן, וכן לחזות במכתב הנדיר ששלח מרן למר עזרא אהרון.
על השפעתו של מרן הרב עובדיה זיע"א בהתפתחות עולם החזנות והפיוט הספרדי מספר הרב דוד מנחם שמשמש כרב קהילת "היכל אוריאל" שבמבשרת ציון ב'בית הפיוט והתפילה'. "השפעתו של מרן הייתה מכריעה לאין ערוך. במקרים רבים הוא קבע את הנוסח והמנגינה. לדוגמא: לא רבים יודעים כי הנוסח הספרדי ירושלמי של הסליחות קבל את צורתו הנוכחית על פי המנגינות שבחר הרב עובדיה לבצע בעצרותיו הרבות בימי הסליחות. ומכיוון שהרב אהב לבצע את הנוסח המצרי לתפילת "כמו שהודעת לעניו מקדם" ואת הנוסח החלבי לבקשת "מחי ומסי" נהפכו הם נחלת הכלל והם שניהם קרויים היום "ספרדי ירושלמי".
